לתרומות לחץ כאן

נהיגה לנשים

שאלה:

שלום וברכה!
אשמח לקבל למייל האישי (לא בקישור משום שזה לא נפתח בנטפרי)לכתי וההשקפתי לגבי רשיון נהיגה לנשים)
תודה רבה!

תשובה:

רבים מגדולי הרבנים הורו שאין ראוי לאשה לנהוג ברכב, ובראשם, בעל שבט הלוי הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף. אולם, בשו"ת אז נדברו חי"ג סי' פ תמה מאוד מה מקור מצאו לאיסור זה, וצידד להיפך, שבאופנים מסוימים אף יסייע הדבר לבעל ולילדים ללמוד תורה בהתמדה יותר וכו'. ויעוי"ש שהוסיף, שאף הגר"ש וואזנר לא סבר שיש בכך איסור גמור אלא בתורת חומרא בעלמא, והכל לפי הענין. כמו כן ידוע לי שהגרי"ש אלישיב התיר זאת לנשים הדרות בישובים מבודדים וכיוצא בזה שנצרכות לכך ביותר.

ולכן כל אחד יעשה בזה כהוראות רבותיו וכמנהג בני קהילתם.

אני מעתיק לך חלקים חשובים מהתשובה שם בספר אז נדברו: אחרי מבוא הברכה והשלום כיאות לו. נתקבל בברכה יקרת מכתבו אודות מה שעורר לנכון מה שנתפרסם בחוצות בני ברך לאסור נהיגת מכוניות על ידי נשים, אני גם התפלאתי על הכרוזים. הנה בגמרא פסחים ג' ב' מבואר דאף על פי דרכיבת נשים על חמור לאו לשון נקיה משום פסיקת הרגלים בכל זעת נשים היו רוכבות על גב חמורים וגמלים ומסתמא גם הן בעצמן היה המנהיגות והגמקא שם רק מקשה דלמה כתיב לשון רכיבה שאינה לשון נקיה ולמה יהיה צניעות אדרבה היא סוגרת עמה בארגז שקורין מכונית. וניצולין בזה מללכת אחרי אשה ולעבור מבין השנים וגם מהסתכלות , (הבעיה היא שרק בודדות יש שהן נהגות וזה מעורר סקרנו ותשומת לב).

ומי שאומר שעל ידי זה נשים יהיה יוצאות יותר ברחוב אינו יודע מה שהוא שח, אנו רואים שהרחוב גדוש ומלאה עם נשים כמעט תשעים אחוז ה נשים, ועל ידי נסיעה במכונית לא מתרבה אלא להיפך כי מה שהיא צריכה כחצי שעה לעשות ברגל עושה במכונית בכמה דקות.

ומה שמעכ"ת מזכיר מת"ח מפורסם בטח התכוון לדידנו הגאון המפורסם מרה דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט"א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפירסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה וכבר היה לי עוד מלפני שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר גורם להקל במקום שצריכים להחמיר.

ויש בזה גם משום כבוד הבריות ומשום דברים שבין אדם לחברו כי דברים כמו אלו שכשמתפרסמים תיכף נעשה מהמוסכמות, ומרננין על אלו שעושין ההיפך וכאילו הן מהקלות שאינן שומעות לחכמי הדור ולפעמים זה מזיק לשידוכין. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נהגות יותר מאנשים אדרבה צריכים לחפש מקור לההיתר בנהגים אנשים אם פוגע ברחוב דברים שאם היה הולך ברגלים היה צריכים לעצום עיניו. יתכן שבנהגות יש גם הרבה דברים שליליים אבל זה משותף גם לאנשים והעלימו חכמים מזה בגלל שמחזיקים זה להרבה אנשים לדבר נחוץ מסיבת פרנסה או בריאות, והאמת שלפעמים גם לנשים זה נוגע לפרנסה ובריאות. וכמובן שכל אחד בחוגו המצומצם להשועמים בקולו יכול לעשות תקנות בזה לפי השקפתו והרגשתו אבל בתנאי שלא יפרסם בחוצות ובעיתונות שאחרים שאין עושים כן עושים איסורים ומקיימים מה שמתפללים "תתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם". והלוא סוף סוף הדין הנפסק בשולחן ערוך סימן תר"ח הוי כתורה שלימה שצריכים לדעת מתי למחות.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. בתחילת הדברים יש שגיאה חמורה שצריך לתקן בדחיפות. הגר"ע יוסף לא אסר אלא היקל וכן הובא בתשובה כת"י בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח. וכן הובא בשמו בספר "מעין אומר" חלק י"ב שכתב מזכירו, הרב יהודה נקי.

    וכן פסק בנו אחריו, הרב יצחק יוסף, שבמקום הצורך אפשר להקל לנשים לנהוג, וציין לפסק אביו הנ"ל. וכן פסק הרב אברהם יוסף, להתיר במקום הצורך.

    ועוד הרבה מקילים בזה: הגרי"ש אלישיב היקל היכן שמצוי שנשים נוהגות, וכן העיד הגר"ד לאו, וכן פסק הגר"מ מאזוז, והגר"ש מחפוד, והגראי"ל שטיינמן, והרב יעקב אדלשטיין, והגר"מ פיינשטיין, והגרח"פ שיינברג זצ"ל.

  2. הגר"ע יוסף הקל רק במקום הכרח גמור כפי שהעיד בנו רבי אברהם, ולא חזר בו למרות הסערה הציבורית שהיתה סביב אמירתו זו. הגר"מ מזוז התריע כנגד נהיגת נשים באור תורה תשרי תשנ"ב, לגבי הוראתצ הגרי"ש אלישיב כתבתי הוראה מדוייקת כפי ששמעתיה מכלי ראשון ששאלו. שאר השמות שהזכרת ללא מקורות אין לי דרך להתייחס.
    באופן אישי אני סבור שהיום שכבר מאוד התקבל הדבר יש משקל רב לדברי האז נדברו ולכן הארכתי בדבריו.

  3. איזו סערה ציבורית היתה סביב דבריו? היכן זה מוזכר? וכיצד בנו הרב יצחק יוסף לא ידע מזה?

    אחזור ואכתוב: הרב עובדיה בתשובה כת"י (ראיתי בעיני את התשובה, המפורסמת בחוברת כי בא מועד) כתב להתיר במקום צורך. לא הכרח גמור!

    ובוודאי שרוב הנשים הנוהגות הוא לצורך.

    אבל מכל מקום, איך אפשר להציגו בפשטות כאוסר?

    כמו כן הגר"מ מאזוז, דבריו מובאים בספרו מקור נאמן חלק א' (סימן תשצ"ב) וזה לשונו: "הרב שבט הלוי נר"ו (חלק ד' סימן א') אוסר, ויש מתירין. אבל גם למתירים אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג כפי הצורך".

    האם החי מכחיש את החי?

  4. לשון הרב מאזוז באור תורה תשרי תשנ"ב:
    "בענין רשיון הנהיגה לנשים, פשוט כדברי הגרע"י שאין זה צנוע". אחר כך ממשיך שאם היא בכל זאת לומדת, תלמד רק אצל מורה אשה, ושהוא לא איסור ממש אלא שכך ההנהגה הראויה שאשה לא נוהגת.
    עכ"פ אני גם סבור שככל שזה נעשה יותר ויותר מקובל יתכן שזה גם משנה את התמונה בענין זה, אלא שאת דברי הפוסקים אכן יש להביא כפי שהיו.

  5. לא בדקתי מה שציינת מס' מקור נאמן, מה שרציתי לציין בעיקר הוא שהוא כתב בשם הגר"ע יוסף באופן פשוט שזה לא צנוע, וזה בנוגע למה שדנת לעיל. יתכן שהיום היה אומר אחרת אינני יודע.

  6. זה נראה גזור מאותה תשובה שבאור תורה, ומכל מקום אינו מכריע להתיר אלא כותב שיש בזה מחלוקת, ואם כבר למדה יכולה להקל לנהוג לצורך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל