מצוות כיבוד הורים במצוות מתנגשות

שאלה:

שלום במצוות כיבוד הורים שיש דברים מתנגשים , לדוגמה התקשרו אליי לבא לנקות בית מדרש , אבל ההורים אומרים לא לעשות כן מכל מיני טעמים . למי לשמוע . אם אפשר הרחבה בנושא תודה . זאת אומרת בוודאי שעל איסור תורה מפורש לא שומעים, אבל על ענינים כמו הצעות לחתונה , או דברים שהם לא גופי תורה, ברגע ששואל את הוריו,הן לחיוב הן לשלילה וההפך , אם עובר על מצוות כיבוד הורים , או שמראש לא לשאול כדי לא להכנס למקום הזה ,אבל יכול שיתגלה העניין ואז מימלא לא מכבד את הוריו וכדומה. איך ינהג על פניו . ואולי הוריו טועים בדבר וכו' והאם צריך לתקן אותם. וכו'.

תשובה:

שלום וברכה

לגבי הנהגות טובות או צרכי מצוה שאדם לא מחוייב בהם, האם יש מצוה לשמוע בקול ההורים או לא [והם אינם נוגעים להורים עצמם] נחלקו הדעות אם חייב לשמוע להורים, ולן כדאי כן להגיע לעמק השווה.

מקורות:

למעשה נראה שנחלקו בכך הפוסקים לגבי דבר שאינו נוגע להורים אלא לבן: בשו”ת מהרי”ק סי’ קסו כתב, שאם הבן רוצה לישא אשה מסוימת ואביו מתנגד לכך, הוא אינו חייב לשמוע בקולו, משום שבעצם ענין זה אינו נוגע להורים, והובא ברמ”א סי’ רמ סעי’ כה. אולם בחוות יאיר סי’ ריד והובא בפתחי תשובה שם, דן באדם שאמו ביקשה ממנו לפני מותה שלא ישכיר את דירתו לשום אדם, ויושב שם תלמיד חכם זקן, האם הוא מחוייב לפנותו משם, ולאחר שדן בזה האם כבוד התורה גובר על כבוד ההורים, מסקנתו שעל הבן לשמוע בקול אמו, כיון שאין שום חיוב לאדם להשכיר ביתו לתלמיד חכם. הרי שאף שהאם כבר נפטרה ואין לה בזה שום ענין וגם לא תדע לעולם שהבן לא שמע בקולה וכו’, יש חיוב לקיים בקשתה. כמו כן יש שטענו שגם המהרי”ק מודה לדינו של החוות יאיר, ולא אמר דבריו אלא בנדונו שהבן מחוייב לישא אשה משום מצות פריה ורביה. אמנם מהנימוקים שכתב המהרי”ק נראה לא כך, הוא כתב, שכיון שכיבוד אב הוא משל אב ולא משל בן, לא צריך הבן להפסיד אשה ההוגנת לו בגלל בקשת האב, ולא נראה שטעמו מחמת המצוה שיש בנישואין, ואם כן לפי דברי הרמ”א שפסק כדבריו נראה שאכן מחלוקת יש בדבר והמיקל יש לו על מי לסמוך. אולם כל דבר שהוא לתועלת ההורים ועל הבן זו רק טירחה ולא הפסד ממש, אין חולק שעל הבן לטרוח בכבוד ההורים. וכמובן, המחמיר במצוה דאורייתא כזו כדעת החוות יאיר שכרו שמור לו לנצח.