שאלה:
שלום הרב האם מותר לתלות על דלת היכל הקודש שלט שמות האנשים שזכו בברכת השנה?
תשובה:
לכאורה כדאי להמנע מכך, וישימו את זה בלוח המודעות של בית הכנסת. אמנם אם מדובר באיזה שהוא הליך שמביא תרומות רבות לבית הכנסת, המיקל יש לו על מה לסמוך.
מקורות:
מעיקר הדין, בתוך ארון הקודש אסור להניח אפילו ספרי קודש כמו חומשים וסידורים, ורק אם יש שם מדפים תחתונים המיועדים לכתחילה לשאר צרכים ולא לספרי התורה ניתן להקל להניח שם חפצים אלו. ראה משנה ברורה בסי’ קנד ס”ק לא[1]. אמנם יש שכתבו שבזמנינו אף שלכתחילה יש להמנע וכאמור, המיקל אין למחות בידו, שכן דעת האור זרוע המרדכי והרמא (קנד) ועוד שכל ארון קודש שנעשה לשמירת הספרים אין בו דין תשמיש קדושה וכל החומרא זה רק בארון שנעשה לכבוד, ולכן כיום הארונות קודש רובם נעשים לשמירת הספרים ובפרט שסוגרים בדלתות בריח או בסורגים, יש להקל. ( יש נידון בפוסקים אם יש הבדל בין ארון שמשוקע בחומה לארון חיצוני ואכמ״ל.)
עוד יש להוסיף מטעם אחר שאין לו דין תשמיש קדושה, שהרי כל הספרים המונחים בארון הם נמצאים בתוך הנרתיק או הבית שלהם, בעיקר ספרי תורה ספרדיים כמובן, באשכנזיים זה לא יעזור לכאורה, ואין מגע ישיר בין הקלף לארון ובזה כתבו הפוסקים הקרבן נתנאל (מגילה כו ב סימן ב אות א) ועוד, דנראה דלדידן שמלבישים הס”ת מטפחת ומעיל הארון נחשב תשמיש דתשמיש ואין עליו דין תשמישי קדושה שנגנזים. עכת”ד. וסיוע לדבריו מדברי ראבי”ה (מגילה סימן תקצ עמוד שכ”א), שכתב שיש למצוא קצת היתר לכורסייא שבזמן הזה שאין רגילים לתת עליו ס”ת בלי מטפחת הוי תשמיש דתשמיש, וכ”כ המרדכי מגילה (סימן תתכ), וכ”כ ב”י (סימן קנד) בשם הרא”ש. (והוא בפסקי הרא”ש ס”פ בני העיר ס”ס יא). ואף אנו נאמר כן לגבי ארון הקודש. וכ”כ כיו”ב בב”י שם. וכן משמע עוד בבית יוסף יו”ד (סימן רפב) ובכסף משנה (פ”י מהל’ ס”ת ה”ד[2]) שכתב אליבא דהרמב”ם, וכן מתבאר מדברי הב”ח ביו”ד (סימן רפב) וכן הוא בחידושי החתם סופר (מגילה כו ב), שהארון נחשב תשמיש קדושה אע”פ שיש עליו מטפחת ומעיל, משום שכמה פעמים המטפחת והמעיל קצרים, והס”ת בעצמו נוגע בארון הקודש, וגם לפעמים כשמפשיטים הס”ת הוא מונח בארון בלי מטפחת כלל. ע”ש. הנה דבר זה לא שייך כלל בארון קודש שלנו, כי ספרי התורה שלנו מונחים בכל היקפם בתוך התיקים, ולא יסורו מהם לעולם.
ומעתה אין הארון אלא תשמיש דתשמיש. ואף שיש חולקים בזה אכמ״ל
ולכן פסק לפי כל זה בשו״ת יביע אומר (חלק ח או״ח יט בהערה שם) וז״ל ״כן נוהגים רבים להצניע בתוך ארון הקדש טלית ותפלין ושופר וכיו”ב, ויש להם על מה שיסמוכו״.
ומכל מקום כאמור המנהג להמנע מכך.
[1] משנה ברורה סימן קנד ס"ק לא
(לא) שאינן קדושים – שאינן לא לנוי ולא למלבוש רק לסימן בעלמא שלא יטעו וע"כ הוי הורדה מקדושת ביהכ"נ ועכשיו שנהגו לתלות היד בס"ת לנוי א"כ תשמיש קדושה הוה בודאי מותר לעשותו מכלונסים. איתא בס"ח סימן תתקל"ה דאסור להניח בתוך אה"ק יריעות פסולים דהוי הורדה לקדושה ובמ"א כתב דאפשר דשרי משום דלב ב"ד מתנה עליהם וכ"כ בא"ר בשם שכנה"ג דנוהגין להניח בתוכו יריעות פסולים אבל חומשים ושאר ספרים יש ליזהר שלא להניח בתוכו אפילו לפי שעה בין כשהס"ת מונח בתוכה או לא ובארון הבנוי בחומה לפי המבואר לעיל בס"ג בהג"ה דיש לו רק קדושת בהכ"נ שרי. ועיין ט"ז שמפקפק קצת על מה שנוהגין בהו"ר שלאחר שמוציאין כל הס"ת שמים שם נר דולק דהוי דופן ארון הקודש תשמיש לאותו הנר. וקדושת הארון הוא דוקא כשעושין אותו שיהיה קבוע לעולם ואז אפילו נתיישן הארון ועשו אחר אפ"ה אין להשתמש בראשון להורידו מקדושתו אבל אם עושין אותו לזמן עד שירחיב ה' לעשות אה"ק כראוי לאחר שעושה ארון השני נתבטל קדושת ארון הראשון וע"כ מותר לשום בתוכו ספרים [ט"ז ושארי אחרונים].
[2] כסף משנה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הלכה ד
תיק שהוכן וכו'. ברייתא שם תשמישי קדושה נגנזין ומני בהדייהו תיק ספר תורה. וגרסינן בתר הכי אמר רבא מריש הוה אמינא כורסיא תשמיש דתשמיש הוא כיון דחזינן דמותבן ספרא עליה אמינא תשמיש קדושה הוא. ומפרש רבינו דתשמיש דתשמיש היינו שהספר בתוך התיק והתיק על הכורסיא כיון דחזא שפעמים הרבה מוציאין הספר תורה מהתיק ומותבי ליה אכורסיא אמר ודאי תשמיש קדושה הוא וכן אמר רבא דפריסא תשמישי קדושה נינהו. וכתב בתיק ובכסא שהוכן לספר תורה והונח בו או עליו משום דאי הוכן ולא הונח או הונח ולא הוכן אינו קדוש וכמ"ש בפ"ד מהלכות אלו. ומ"ש וכן המטפחות נראה דהיינו פריסא שכתבתי בסמוך:
אבל הבימות וכו'. שם (דף ל"ב) בסוף הפ' אמר רבי זירא אמר רבי מתנא אמר שמואל הלוחות והבימות אין בהם קדושה:
וכתב הראב"ד אין דעתי נוחה מזה וכו'. והכי איתא בירושלמי עכ"ל. וגם הר"ן כתב שאמר בירושלמי שאין בהם משום קדושת ספר תורה אבל משום קדושת בה"כ יש בהן ואין מכאן השגה על רבינו שהוא ז"ל העתיק המימרא ולשונה וכל מה שתפרש במימרא תוכל לפרש בלשונו:
אצל הספרדים זה אכן מונח בתוך ארגז מיוחד, אבל גם אצל האשכנזים הקלף הרי לא מונח על הארון, זה עומד הרי על העצי חיים
נכון אבל כשזה נשען בדרך כלל זה על הקלף, יש לעיין.
השאר תגובה