לתרומות לחץ כאן

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו

שאלה:

שלום אנחנו נמצאים עוד מעט בחודש אלול- ובהקשר זה ובכלל
רציתי לשאול בבקשה,
אני לא כל כך מבין את אמרת חז"ל : "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו", חיפשתי במפרשים ומצאתי בעיקר באריכות את דברי הבן יהוידע שמצטט את הרמב"ם בהלכות תשובה:
אשמח לצטט משם:
"ונראה לי הדברים מבוארים על פי מה שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק ג' מהלכות תשובה) בשעה ששוקלין עונות האדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו בתחילה ולא שני אלא משלישי ואילך אם נמצאו עונותיו מרובין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפין ודנין אותו על הכל ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן, עד כאן לשונו יעוין שם"

א. אשמח לעזרה בביאור היהוידע/רמב"ם.

ב.איך אנחנו מבינים את האמרה היום?

אם מישהו עולב בי, ואני סולח לו אז גם לי יסלחו:
1.כשאני חלילה אעלוב?
2.או יסלחו לי על עוון אחר?

אני לא כל כך מבין, זה מידה כנגד מידה כללית? כלומר אם אני סלחן יקילו איתי בדין או שלגמרי העוונות ימחקו?

ג.מה קורה אם אני מעביר על מידותי במן מידת חסידות מוגזמת שכזו?
גוזלים אותי ואני אומר טוב נו…אני מעביר על מידותיי ויסלחו לי על פשעיי…

אשמח להסבר כללי ואם אפשר גם להתייחס לדברי היהודע אשמח,
תודה!

תשובה:

שלום וברכה

את הבן יהוידע לא ראיתי בפנים, אמח למקור מדוייק שאוכל לעיין, מתוך דבריך אני מבין שהוא יותר בא לפרש מה הכוונה מעבירין לו וכו', ולא את תהוכן הרעיוני וההגדרה של הדברים.

הרעיון של כל המעביר על מידותיו, הוא שהקב"ה נוהג עם ברואיו במידה כנגד מידה, כאשר את מוחל וסולח, אתה מביא עליך מידה זו של סליחה ומחילה. סליחה ומחילה אינה ויתור, אין ותרנות לפני ה', כי הרי צריך כפרה ודין, אלא זה פן מסויים של מידת הדין, שמיקל על האדם ואומר, שכשם שהוא נוהג עם אחרים כך, בדין הוא שיטול שכרו שגם לא ימחלו על חטאיו. זהו שכר על מעשיו הטובים וותרנותו. לגבי שיעור הויתור, ככל שאדם מוותר יותר כך יוותרו לו יותר…

באופן כללי יש לדעת את הגבול בין וותרנות לבין כל המרחם על האכזרים שזהו דבר שהתורה מגנה, כלומר לוותר לאדם שאין לו כוונת זדון או שחזר בו ממעשיו הרעים, זו מצוה גדולה, אבל לרחם ולחוש ולאפשר לרשעים לנהוג על פי זדון ליבם, זה דבר שלילי.

שנזכה לשנה טובה ומבורכת.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום כבוד הרב,
    זה קצת אחרת באינטרנט מהמקור אבל נדמה לי ש: ספר בן יהוידע על ראש השנה דף יז/א.
    סעיף י"ג.
    נדמה לי שגם בסעיף א' דן באותו נושא , הנה לשונו :
    ""לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" וְלֹא לְכָל נַחֲלָתוֹ. לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם. נראה לי בס"ד על פי מה שכתב מהר"י מדובנא [ר' יעקב קראנץ] ז"ל, יש עובר על פשע חבירו שחטא לו בדברים מפני שיהיה לו טובה בזה כדי שיהיה הקב"ה מעביר לו על פשעיו מדה כנגד מדה, ויש שעובר על פשע חבירו שחטא לו בדברי בזיון מפני הענוה שלו שהוא נבזה ונמאס בעיני עצמו, ולכן לא יחשוב דברים אלו שדבר חבירו בעדו לבזיון, וכמו שנאמר (תהלים טו, ד) נִבְזֶה מאחרים בדברים הנה בְּעֵינָיו, רוצה לומר בעיני עצמו הוא נִמְאָס יותר מן הבזיון שביזוהו, ולכן אינו מקפיד על מה שחטא לו חבירו בדברים עד כאן דבריו, יעוין שם.
    וכאן בא רבי אחא בר חנינא לפרש מה שנאמר שיעביר לו הקב"ה על כל פשעיו לאו בכל מעביר על פשעי חבירו איירי אלא רק אותו שאינו מקפיד על פשע חבירו מפני שהוא מֵּשִׂים ורואה עַצְמוֹ בדעתו שהוא מאוס כְּשִׁירַיִם אלו שמשיירין בקערה אחר אכילה שהם נמאסין בעיני בני אדם ואין אוכלים השיורין אלא הפחותים שהם המשרתים והעניים כן הוא נמאס בעיני עצמו, ולכך אינו מקפיד על בזיון שבזהו חברו, הנה לזה דוקא מעביר על פשעיו, אבל היודע בעצמו שהוא אדם חשוב ובזהו חבירו בדברים וחטא לו והוא שותק ועובר על פשע חבירו כדי להרויח טובה מאת ה' שיעביר על פשעיו לא יזכה לכך.
    או יובן בס"ד מה שאמר מֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין מ:) לעולם יראה אדם עצמו כאילו האדם חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת הכריע עצמו וכל העולם לכף זכות וכו' ונמצא שכל אדם צריך לחשוב עצמו תמיד הוא סוף ושיור שבו נשלם הכרעת כף הזכיות והכרעת כף העונות, הנה זה הוא אשר יזכה לכך.
    ועוד נראה לי בס"ד דאם האדם רואה עצמו מלא תורה ומצות איך יהיה שפל ועניו בעיני עצמו באמת, אך בזאת יוכל להיות שפל אף על פי שהוא מלא תורה ומצות והיינו שיחשוב שכבר בא בגלגול בעולם הזה כמה פעמים ומי יודע כמה חטא בגלגולים שקדמו, ואף על פי שעתה מלא תורה ומצות לא יספיקו להשלים חסרון גלגולים שקדמו לשליש ולרביע ובזה יהיה שפל בעיניו באמת. וזהו שנאמר לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם רוצה לומר עתה הוא שיורין של גלגולים אחרים, ובזה יהיה שפל באמת. או יובן יעשה עצמו דהיינו צרכי גופו כְּשִׁירַיִם כלומר טפלים."

  2. חומרא גדולה כתב כאן הבן יהוידע, לדבריו, כל מה שאמרו שהמעביר על מידותיו מעבירין לו כל פשעיו, הוא רק כאשר אדם באמת מצליח להיות עניו באופן כזה שאינו מקפיד על חברו כי אינו מרגיש בבזיון, אבל אם הוא מוחל לו כדי להשיג סגולה זו ובליבו עדיין הוא גאה ופגוע, אינו זכאי שיעביר לו ה' על פשעיו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל