שאלה:
רמב"ם שגגות, ז, יא
המתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר ,
אף על פי שנתכוין לחתיכה ,
הואיל ולא עשה מחשבתו- פטור מן החטאת שזה כמתעסק,
ולא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת.
כתב על זה הרב רבינוביץ ביד פשוטה,:
לגבי שבת, גם מי שלא נעשתה מחשבתו בכל פרטיה ודקדוקיה,
אף הוא דינו כמתעסק ופטור
ולכן אם אדם ספרדי ,שנוהגים הספרדים, להתקלח במים קרים בשבת,
ובערב שבת המזגן נכבה והיה חם
ונכנס להתקלח במים קרים (הדוד חשמל היה דלוק עד 7 בערב. ונכנס להתקלח בעשר בלילה)
וסובב את ידית המים לכיוון שמאל עד הסוף כי חשב שזה הצד הקר, ואחרי כמה שניות
נגע במים וראה שזה חם [לא זכור לו שאם זה היה יד סולדת בו. ודאי שלא נכוה)
ואז מיד סובב את הידית לצד ימין. לקר.
האם דינו כמתעסק? ( אם היה האדם יותר סבלן, היה רואה שצד שמאל בידית יש לו צבע אדום [חם..]
מה דינו ותשובתו?
תשובה:
שלום וברכה
הוא טוען ובצדק [בלי להכנס כרגע לשאלת רחצה בשבת במים קרים שזה גם בעיה בודאי לאשכנזים זה אסור] שכיון שהיה בטוח שהוא מדליק את הברז הקר דינו כמי שהתכוין להרים תלוש והרים מחובר. אמנם מה שהוא טוען שמיד מותר לסובב את הברז זו שאלה, ותלוי בכמה משתנים, כיון שכאשר הוא סוגר בודאי הוא גורם שמה שנכנס יתבשל, בעוד שאם ישאיר את הברז החם פתוח כל הזמן אולי יצא כל כך הרבה מים חמים עד שלא יתבשלו הנכנסים. ולכן זה תלוי עד כמה המים חמים, ולא פשוט כל כך, האם יכול להיות שדוקא השארת הברז פתוח תמנע את הבישול. ראה ארחות שבת פרק א הערה קצט.
