שאלה:
שלום וברכה!
המנחת יצחק ח"ט סי' לט כותב דמה שנאמר שמעשה שבת במזיד נאסר עולמית זה דווקא היכא שנעשה שינוי בגוף הדבר ולא הצלחתי להבין האם הוא אומר זאת דווקא על אחרים או אף על המחלל עצמו. כמו כן האם דבריו מוסכמים או שיש חולקים עליהם?
תשובה:
זה גם לו עצמו שבמוצאי שבת מותר, והיינו שלענין מלאכות כאלו הדין כמו רבימאיר.
מקורות:
לגבי איסור הוצאה יש מחלוקת אם יש איסור הנאה באותם גדרים או שבזה הלכה כרבי מאיר, לדעת רוב הראשונים אין הבדל בין המלאכות וגם כאן יש איסור הנאה [תוס' רשב"א רמב"ן ועוד] ולדעת רבינו יונה כיון שאין שינוי בגוף החפץ אין איסור במוצאי שבת. להלכה כתב החיי אדם שבשוגג בשעת הדחק גדול יש להקל, ראה ביאור הלכה סי' שיח סעי' א. במזיד יש להחמיר כי כך היא גם דעת הרמב"ם ושו"ע ראה סי' תה סעי' ט. בחפץ שהובא על ידי גוי הדין חמור יותר, וגם בשוגג יש לאסור בכל מקרה.
אבל בגוף התשובה הוא כלל לא כותב שזה משום שהיכא שלא נעשה הפעולה בגוף הדבר הלכה כר"מ, ואדרבא אף משמע ממנו שאף ר"י מודה בכך, לא?
אכן לא מבוררת לי נקודה זו אבל לדינא זה לא משנה.
השאר תגובה