שאלה:
כשאומרים ”אין בישול אחר בישול” האם הכוונה שאם יש לי בשר מבושל כל צרכו, ולצורך העניין הוא גם רותח לחשוש לדעות המחמירות ביותר, ואני מכניס אותו לתוך חלב רותח על האש, אני לא עובר על שום איסור? וזה גם יהיה מותר באכילה?
כיוצא בזה, כשאומרים ”אין בישול בכלי שני” (או שלישי) הכוונה כנ”ל? שאני יכול לקחת בשר בלתי מבושל ולהכניס לתוך חלב רותח שנמצא בכלי שני (או שלישי)
תשובה:
שלום וברכה
כאשר הבשר התבשל לבדו והחלב לבדו ועתה אני מבשלם יחד יש בזה איסור בישול בשר בחלב, כמבואר בפרי מגדים בתחילת סימן פז. לגבי כלי שני, אכן זה תלוי בגדרי כלי שני אם הוא מבשל או רק מפליט ומבליע. באכילה זה אסור בכל מקרה ולכל הדעות.
מקורות:
פרי מגדים יורה דעה שפתי דעת סימן פז ס"ק ב
כתב בשו"ת שער אפרים סי' ל"ח חמאה שבשלו בקדירת בשר בן יומו העלה לנר חנוכה שרי דמצות דרבנן נמי לאו ליהנות ניתנו ושרי הא נרות של חול אסור ונקברין לא ישרפו לא שייך בנר חנוכה דלא נשאר אפר עכ"ל וזה היפך מה שכתבנו בט"ז בשם מנחת יעקב בסולת בלולה בטיגון אין לאסור בהנאה ועיין שבת פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה דמותר להשתמש לאורה והוקשה להם לתוס' דלמא הטעם כבתה זקוק כו' אין להקשות והאיכא איסורי הנאה י"ל דאמתני' קאי שאמרו חז"ל ושם לא הוזכר איסורי הנאה. עתה בהעתקה שלישית ראיתי באליהו זוטא או"ח תרע"ג אות ב' תמה עליהם דלהדליק נר חנוכה אסור דעובר על בישולו יע"ש דיש בישול אחר בישול כמבואר בסי' שי"ח הנה מ"ש כמבואר בשי"ח לענ"ד אף יבש או רותח לח דלא שייך בישול אחר בישול בשבת אפי' הכי בבשר בחלב בישול הוה ובמקום אחר כתבנו [הגהות רעק"א: נ"ב לקמן סי' ק"ה במשבצות זהב ס"ק ב'] ולהליץ בעד שער אפרים יש ליישב קצת טיגון לאו בישול הוא ואסור בהנאה מדרבנן כיש"ש יע"ש:
