נר שבת שכבה לאחר הדלקה קודם הברכה

שאלה:

רשום:
1] נר שלא הודלק כראוי, [כגון: שלא המתין עד שתאחז האש ברוב הפתילה.] ולכן כבה,
ועדיין לא נאמרה ברכת הנרות, יחזור המדליק וידליקו כראוי.
2] נר שהודלק כראוי, ולאחר מכן כבה בגלל סיבה-חיצונית [כגון: רוח, וכדומה.],
אסור למדליק לחזור ולהדליקו, למרות שעדיין לא נאמרה ברכת הנרות.
ובוודאי שגם לאחר אמירת ברכת הנרות אסור למדליק שהנר כבה לו, להדליקו מחדש.
אבל כן מותר לאדם אחר שעדיין לא קיבל את השבת להדליקו מחדש.
[.ספר: קצות השולחן. סע"ד. בבדה"ש. סקי"ד.].
[.ספר: שבת חלק א'. הלכה למעשה.
עמוד 166. נר-שכבה. סעיף-נ"ה. הערה 76.
בהוצאת: מכון-הלכה-חבד.].

השאלות לגבי ההלכה הזאת:
1] האם הכלל הזה הינו רק כאשר
מדליק יותר מ-נר 1 או יותר מ-2 נרות, או בכל מספר נרות?
הרי לבטח לא יאמרו ליהודי להיות לחלוטין בלי נר לשבת,
כאשר הוא עדיין בזמן הדלקת נרות, וגם לפני שאמר את ברכת הנרות?
2] האם הכלל הזה הינו רק חומרא שאינה חובה?
3] האם משום כבוד השבת, וכבוד הבריות,
ניתן להקל להדליק מחדש גם לאחר שבירך ברכת הנרות,
אם נמצא לחלוטין לבד, בעת הדלקת הנרות
ורק בערב/ליל שבת יבואו אורחים?
כל עוד יסיים לחלוטין את ההדלקה המחודשת,
לפחות 10 דקות לפני השקיעה?

תודה.

תשובה:

בקצות השלחן שם מחדש שקבלת השבת היא בעצם הדלקת הנרות ולא בברכה שלאחר מכן, ולכן סבר שאם הדליקה כראוי אסור לה לשוב ולהדליק שהרי כבר קיבלה שבת אף שלא בירכה. ממילא ברור שלדעתו זה איסור מן הדין וזה לא משנה אם יש לה נרות שלא כבו או לא, אחרי שמקבלים שבת אי אפשר לעשות מלאכה.

אמנם הפשטות שלא כדבריו, למנהג בני אשכנז שאשה מברכת לאחר ההדלקה, נהגו לומר שקבלת השבת היא בברכה ולא בהדלקה, וממילא כל זמן שלא בירכה היא יכולה שוב להדליק, וזה נפקא מינה גדולה גם לגבי כיבוי הגפרור שלדברי בקצות השלחן אסור והמנהג להקל כיון שעוד לא בירכה. לגבי ספרדיות שמברכות לפני ההדלקה, אותן שנוהגות לקבל שבת בהדלקה יהיה נכון לגביהן דינו זה של הקצות השלחן.

מקורות:

ראה ארחות שבת פרק לג סעיף לח על פי ערוך השלחן ועוד.