שאלה:
שלום. למה צריך כדי לטלטל מחוץ לבית בשבת גם עירוב מסביב לעיר וגם עירוב חצירות?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
העירוב סביב העיר מחשיב את כל הבתים שלנו כאילו כולם נמצאים בחצר אחת משותפת שכולה רשות היחיד, אבל הרי גם בחצר אחת משותפת לכמה שכנים, אסור להוציא מהבית לחצר ומהחצר לבית בלי עירובי חצרות, כיון שכל אחד מהם יש לו בית משלו.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שסו סעיף א – ג
סעיף א
חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו, דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו בא' מבתי החצרות, שע"י כך אנו רואים כאילו כולם דרים באותו הבית וכאילו כל החצר מיוחד לאותו בית.
סעיף ב
יושבי אוהלים או סוכות, או מחנה שהקיפוהו מחיצה, אין מטלטלין מאהל לאהל עד שיערבו כולם; אבל שיירא שהקיפוה מחיצה, אין צריכים לערב לפי שכולם מעורבים ואין אותם אוהלים קבועים להם. הגה: בתים שבספינה צריכים עירוב אף על פי שיש לספינה מחיצות, ואם אין לספינה מחיצות אסור לטלטל בספינה רק בארבע אמות (ב"י בשם שבולי לקט). ועיין לקמן סוף סי' שפ"ב וסי' ת"ה סעיף ז'.
סעיף ג
הבית שמניחים בו העירוב א"צ ליתן פת. ואין צריך שיהיה בעירוב שוה פרוטה. ואין מניחים אותו בחצר, אלא בבית שראוי לדירה, לאפוקי בית שער, אכסדרה ומרפסת. וצריך שיהא בו ד' אמות על ד' אמות. ואפילו הוא של קטן. ואם רגילים ליתנו תמיד בבית ידוע אין להם לשנותו וליתנו בבית אחר, מפני דרכי שלום. ואפילו קטן יכול לגבות העירוב ולקבצו. הגה: והמנהג בזמן הזה להניח העירוב בבית הכנסת. וכן נהגו הקדמונים. ונראה לי הטעם, דעירובין שלנו יש להם דין שיתוף ואין צריך להניח בבית דירה. וע' לקמן סי' שפ"ו ושפ"ז.
