שאלה:
השאלה דלהלן איננה למעשה כבר כיוון שעבר זמנו אך להחכים. תורה היא וללמוד אני צריך. וכן איך לנהוג בעתיד אם אי פעם נתקל באותו מצב. שבת אחרונה היה לנו שבת משפחתית במקום רחוק מישוב (מחנה קיץ) שאין שם קהילה ומניינים. אנחנו באנו והיוינו את ה”קהילה”. ממש המקרה שמדובר עליו בנושא של קבל”ש קהילתי ותחומים. מלכתחילה הבנתי שרוב הסיכויים שהס”ת לא יהיה כמנהג אבותינו (כתב ב”י) והסתפקתי אם להביא ס”ת לשבת זו. למעשה כשהגעתי למקום ראיתי שיש להם רק ס”ת ספרדי. כמובן שמחוסר ברירה השתמשנו בו. שאלתי היא מה היה עדיף? לטלטל ס”ת לצורך שבת אחת או להשתמש במה שיש להם?
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע לומר מקור לדברים, כיון שלא ראיתי התייחסות ספציפית לנושא, אבל נראה לי שכיון שלהלכה אנחנו נוקטים שכל ספרי התורה כשרים לכולם ואין כאן אלא נושא של הידור, אין לטלטל ספר תורה באופן זה שיש שם ספר תורה ספרדי שניתן לקרוא בו [אגב ספר תורה ספרי הוא כתב וועליש וספר תורה אשכנזי הוא כתב בית יוסף].
אם יש לכם ספר תורה פרטי ביתי המיועד לנסיעות, את זה מותר לטלטל בלי חשש, כמבואר בגמרא ביומא ע א, וכן פסק בשו"ת תורה לשמה או"ח סי' נח, וראה כף החיים סי' קלה אות פ.
מקורות:
על כך שכל סוגי הכתב כשרים בתפילין, ראה שו”ת מהרש”ם ח”ב סי’ קב, שו”ת ברית יעקב יו”ד סי’ סז, ס’ לדוד אמת לחיד”א סי’ יג, ושו”ת השיב משה יו”ד סי’ נא. אמנם, בשערי תשובה בסי’ לו הביא שהמהר”ם חביב הח מיר בזה, אולם, כל הפוסקים חלקו עליו בזה, ויש אומרים שדבריו אמורים לענין קהילות שנהגו לכתוב את האות נ’ כמו ג’, ובזה אסר, ודבר זה אינו מצוי בזמנינו.
יש שפקפקו בהיתר זה לענין כתב האר”י שכותבים את הי’ שעל הצד”י הפוכה [ראה חזון איש סי’ ט ס”ק ו], אולם, להלכה הסכימו רוב הפוסקים שאף זה כשר, ראה שו”ת השיב משה שם, ס’ אמרי שפר כלל ה’ בשם גדולי וחכמי ירושלים, שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ מז, שו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ז, שו”ת יביע אומר ח”ט סי’ קח, וס’ הליכות שלמה פ”ד אות כב. ויש שהעידו שהחזון איש חזר בו מחומרא זו כמבואר בשו”ת מנחת יצחק שם.
דיון זה כמובן הוא בעיקר לגבי תפילין או קריאת פרשת זכור, בסתם קריאת התורה תמיד סומכים בצירוף שיטת הרמב"ם שניתן לקרוא אפילו בספר פסול [אף שאין הלכה כך].
