שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לשאול בנוגע ל2 נושאים
א. אדם שאביו יהודי ואימו לא ועושה גיור כדין, האם כשמעלים אותו לתורה יכול לומר את שם אביו הביולוגי? זה "מעכב"?
ב. בנוגע לתפילת לשלום המלכות, הבנתי שבחו"ל בקהילות היהודיות מברכים את המלכות… למה בא"י אנחנו (החרדים) לא מברכים?
בתודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה,
בן נכרית מישראל הוא גר גמור לכל דבר וענין ואינו מתייחס אחר אביו, ומעלים אותו לתורה פלוני בן אברהם [לא אומרים אבינו בעלייה לתורה]. ודאי זה לא "מעכב", אבל נהגו כך כדי שלא יבואו לטעות בשמו ואז זה עלול חלילה בעתיד ליצור טעות בכתיבת שמו בגט או בכתובה.
בנוגע להמנעות הקהילה החרדית מאמירת התפילה לשלום המדינה, יש כמה סיבות, אבל הנקודה הראשונה והעיקרית היא זו החינוכית – ערכית, תגדיר זאת איך שתרצה. כלומר, כאשר אנחנו יהודים שחיים בפראג בימי הביניים ומתפללים לשלומו של הקיסר פרנץ יוזף, אף אחד לא יחשוב שאנחנו מזדהים במשהו עם הקיסר, או מצדיקים פעולה זו או אחרת שלו, גם אין בפעילותו כל חילול ה', אנחנו בסך הכל מתפללים שיהיה שלום בארץ, ושהממונים והמופקדים על כך יצליחו במשימתם זו. אולם כאשר מדובר כאן בארץ ישראל שהשלטון הוא כפרני ומורד בדרכי התורה, כל הליך קבלת החוקים, הפניית הכספים לכל תועבה אפשרית, החינוך מונע כל יחס לדת ועוד ועוד, והוא שלטון יהודי, שבעצם מעשיו מורד במלכות שמים [כמובן הם תינוקות שנשבו ואנחנו מתפללים באהבה גדולה שיחזרו בתשובה, אבל אלו הן העובדות], תפילה כזו יש לה משמעות בעייתית משתי סיבות – ראשית יש בה הכרה בעצם השלטון ואופיו, כביכול טוב לנו כך ואין לנו רצון וצורך במדינה המתנהלת על פי היהדות, ואנחנו בעצם מתפללים לקיומו לאורך ימים… שנית יש בה קירבה וקבלה והשלמה של החילוניות הזו, כביכול אנחנו חלק מזה, זה בעייה ערכית אבל בעיקר חינוכית, ילד לא מבין מורכבות, הוא רואה הכל שחור לבן. ולכן אנחנו מעדיפים להמנע מלהתפלל כך בפומבי בבית הכנסת, אף שברור שתפילתנו ותקוותנו שעם ישראל רק ישגשג בארצו בהשקט ובבטחה ויתקיימו בנו כל דברי הנביאים ברוחניות ובגשמיות וכו'.
שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
מקורות:
רמ"א סי קלט סעי' ג.
מדוע לא עושים משברך לחיילי צה"ל ?
הנושא של מי שבירך לחיילי צה"ל דומה, למרות שברור לגמרי שכולנו מתפללים לשלומם ומוקירים את פועלם למען הגנת העם והארץ, כאשר אני עושה כזה טקס ונוסח בתפילה אני מביע הזדהות כביכול עם ערכי צה"ל וכו' וכו', ואם אני רוצה לגדל ילדים באוירה כזו שהולכים לישיבה ומקבלים דיחוי, וליידע אותם שאופן ניהולו של צה"ל מבחינת צניעות, שבת החלטות אוירה וצביון ממש ממש נוגד את המ שאנחנו סבורים שצריך להיות, המורכבות הזו היא בעייתית מבחינה חינוכית, אז אני לא יוצר תוספת זו לתפילה. ההימנעות הזו אינה אומרת שאינני מתפלל לשלומם ודואג להם ככל אזרחי ישראל, אלא שאני נמנע מפעולות שעשויות להתפרש חינוכית כהזדהות ערכית עם הצביון.
ובכללי אני מבין שאין איסור שלא להתפלל לשלום המלכות, גם בחו"ל?
לא זכור לי שזה מובא בהלכה ממש…
בנוגע למילים: "יש בה הכרה בעצם השלטון ואופיו" – אשמח לחידוד העניין הזה, למה מתכוונים בדיוק שתמיד אומרים שלא "מכירים" בקיומה?
אמנם היא לא נוהגת ע"פ ההלכה בכל דבר אך היא כן מתחשבת בהרבה סממנים יהודים כלפי חוץ ובבמה הציבורית (שבת – ברוב הארץ כו') בשונה מכל העולם, והאם כך לא ניתן להתייחס למורכבות הזו קצת אחרת מאשר "מדינה מורדת וכפרנית"?
אין איסור.
כלל לא עסקתי בהגדרות המהותיות ולא באתי לתת ציונים לשלטונות, עסקתי אך ורק בשאלה החינוכית ציבורית, ברגע שאתה רוצה להביע הסתייגות כל שהיא, אתה עושה פעולות שמעידות על חוסר שביעות רצונך. אתה לא יכול להעלות את המדינה על ראש שמחתנו ולנסות לקוות שילידם יבינו שעדיין יש מורכבות, כי הם לא מבינים… אדם ששמח בשיבת ציון המדהימה שבזמנינו ויש כאן הרבה על מה לשמוח, יעשה זאת אבל לא ביום העצמאות, למה? לא בגלל ימי הספירה וכו' שזה גם נכון, אלא כדי שלא להיות חלק משמחה לאומית חילונית, על ארץ ישראל אפשר לדבר עם הילדים בט"ו בשבט, וכך אני עושה בביתי. כל נושא סעודת הפירות בט"ו בשבט מוקדש להודיה על הזכות לחיות ולקיים חיי תורה ציבוריים כאלו בארץ ישראל.
השאר תגובה