כף טריפה בת יומה שהשתמש בה בסיר כשר

שאלה:

שלום רב,
השאלה מחולקת לשניים:
1. מה הדין אם השתמש בכף (אפילו בת יומא) שנטרפה בסיר כשר. האם הסיר צריך הגעלה?
2. אם הכף צריכה הגעלה לא מפאת איסור שיש בה אלא משום בישול עכו"ם, אם עבר והשתמש בכף זו בסיר כשר ,האם הסיר צריך הגעלה?

תודה מראש
אשמח למקורות כדי להוסיף לעיין

תשובה:

שלום וברכה

1. אם אין בתבשיל פי שישים כנגד הכף והיא אכן בת יומה, הסיר טעון הכשרה, אבל אם יש בו פי שישים כנגדה אין צורך בהכשרה.

2. גם בישולי עכו"ם מחמירים בהם שצריכים הכשרה.

מקורות:

1. שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צד סעיף א – ד

סעיף א

התוחב כף חולבת בקדירה של בשר, או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה (אם הכף בן יומו דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת). (ארוך כלל ז'). ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת, משערים בכולו, משום דחם מקצתו חם כולו.  (וסברא ראשונה עיקר, וכן נוהגין) (מרדכי וש"ד והגהותיו וארוך) (וע"ל סי' צ"ח). 

סעיף ב

אם תחב הכף בקדירה שני פעמים, ולא נודע בנתיים, צריך ב' פעמים ששים.  (ויש אומרים דסגי בפעם א' ששים, וכן נוהגים) (תרומת הדשן סימן קפ"ג והגהות שערי דורא וארוך). 

סעיף ג

אם יש ס' לבטל הכף, הקדירה והתבשיל מותרים אבל הכף אסור, בין עם בשר בין עם חלב, לפי שהיא בלועה מבשר בחלב. ואפילו בדיעבד אוסרת, אם חזר ותחבו, בין בבשר בין בחלב, כל זמן שהיא בת יומא. ואם אין ס', הכל אסור בהנאה, אפילו הקדירה, אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן, כיון שאינו נהנה מגוף האיסור. 

סעיף ד

אם אין הכף בן יומו, הקדירה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה, בין עם בשר בין עם חלב. ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת, כיון שלא היתה בת יומא. 

2. שולחן ערוך יורה דעה הלכות מאכלי עובדי כוכבים סימן קיג סעיף טז:

כלים שבשל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים, צריכים הכשר. ויש אומרים שאינם צריכים. ואף לדברי המצריכים הכשר, אם הוא כלי חרס מגעילו שלש פעמים, ודיו, מפני שאין לאיסור זה עיקר מדאורייתא. הגה: עובד כוכבים שבשל לחולה בשבת, מותר למוצאי שבת, אפילו לבריא, ואין בו משום בשולי עובדי כוכבים, דכל כה"ג היכרא איכא. (ב"י בשם הר"ן שכ"כ משם הרא"ה).