שאלה:
בס״ד
לכבוד הרב שליט״א
סיר גדול מאוד בשרי עם מאכל בשרי רותח שהונח על גבינה קרה מה דין המאכל? מה דין הכשר הכלי שאין אפשרות מחמת גודלו להגעילו? האם אבן מלובן? או אפשר בליבון קל על מקום הבליעה?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
לענין סיר בשרי או חלבי שניתז עליו רוטב מהמין השני, או כמו במקרה שלך שזה הונח על הגבינה הדין כך: אם יש בתכולת הסיר פי שישים מההתזה, הרי היא בטלה והמאכל מותר כדין ביטול בשישים בכל מקום שהאיסור בטל והמאכל מותר באכילה. אך הסיר צריך הגעלה [אא”כ התיז על המכסה שאז הוא לבדו צריך הגעלה ולא כל הסיר]. ואם אין פי שישים התבשיל אסור והסיר צריך הגעלה [ראה שו”ע יו”ד סי’ צב סעי’ ה]. אולם, אם הסיר הוא פרווה, כתב החכמת אדם בבינת אדם (מה מא), שהסיר מותר מכח ספק ספיקא, שמא הלכה כדעת הסוברים שאינו מפעפע בכולו אלא במקום ההתזה לבד ואין הרוטב הניתז נבלע בכל הסיר אלא רק במקום שפגע בו וממילא אינו אוסר את כל הסיר, ושמא העיקר כדעת הפוסקים שנ”ט בר נ”ט [כלומר נותן טעם בר נותן טעם, זה רק דבר שקיבל טעם שנוגע בדבר שקיבל טעם] מותר לכתחילה, וראה שערים מצויינים בהלכה (סי’ מו), שלכתחילה יערה רותחים במקום ההתזה.
במקרה שאי אפשר להגעיל, תעשה ליבון קל אבל לכל הסיר, יש לנקותו היטב ולהמתין 24 שעות ללא שימוש, ואז להכניס לתנור ריק ונקי שגם הוא לא היה בשימוש 24 שעות, ולהפעיל על חומו המירבי חצי שעה. יש לברר קודם אם הסיר הזה מתאים לתנור מבחינת הידיות שלו!
אופן אחר ללבן אותו באש הגז מכל צדדיו.
בס״ד
ישר כח על התשובה המהירה
רק הבהרה… אם הסיר הונח על הגבינה מיד אחרי שהורד מהאש מדוע אין פה דין תתאה גבר… הגבינה קרה ורק אוסרת כ״ק… אלא אם נאמר שלא אמרינן כללים אלו של תתאה ועילאי בכלים אלא רק במאכלים?
תודה רבה
אכן, אם זה מלמטה יש כאן דין תתאה גבר לדעת הרבה פוסקים לגבי המאכל שבכלי, יש שהחמירו בזה בכה מעט גבינה שלא אומרים תתאה גבר, כן דעת ערוך השלחן, אבל יש להקל, אלא שבזה בלאו הכי אני בטוח שיש שישים, אבל הכלי בכל מקרה צריך הכשרה.
השאר תגובה