שאלה:
שלום וברכה, האם מאכל העומד תחת השגחה פלונית הנחשבת טובה נאסר באכילה אם מגיע עד מסויים ומעיד שהמאכל אסור (שלא בפני בעלי הדין) אני לא מתכוון לפתוח דיון על ענייני כשרות הבשר (אם אתם חוששים מזה) אלא נטו שאלה עניינית בלי ענייני דיומא להם אתם כבר לא מעוניינים להיכנס… השאלה מאוד חשובה עבורי ומאוד תסדרו לי את הראש אם תעשו לי סדר בזה..
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא האם כוונתך שהעד מעיד נגד כל הבשר של הכשרות הזו, ואז לכאורה ודאי שאינו נאמן שהרי יש עדים רבים אחרים המעידים שהבשר כשר. או שמא כוונתך לשאול מה קורה במקרה שהעד מעיד על חתיכה אחת ספציפית שזה אסור, האם הוא נאמן או לא.
לכאורה ההגדרה של הבשר הזה הוא כבשר שאתחזק היתרא. וא"כ עד אחד נאמן באיסורין לאסור אבל לא נגד אתחזק אא"כ הוא בעלים או שזה בידו, ראה ברמ"א קכז ס"ג. ומה שחלקו עליו שם זה רק משום שיש אומרים שעדות על ניקור הגיד אינו נחשב לאתחזק איסורא.
אמנם ודאי שיכול להיות שהבשר אינו כשר למרות שהוא הגיע מכשרות מהודרת, מן הסתם דברים קורים מדי פעם וזה לא מן הנמנע, אבל עדיין ברור שזה ייחשב לאתחזק היתרא, שהרי השוחט והבודק בדקו את הבשר הזה באופן ספציפי (כפי שעושים הכשרויות) והכשירו אותו. יתרה מזו הרי השמעתתא בשמעתתא ו' הביא את הגמ' בגיטין לגבי הסופר שאמר אזכרות שכתבתי שלא לשמן שאם זה כבר לא בידו אינו נאמן. והטעם כתב שם, מאחר שזה יצא מידיו בכשרות משום שרוב הסופרים כותבים את האזכרות לשמן, ממילא זה נחשב לאתחזק היתרא וע"א לא יהיה נאמן אם אינו בידו, למרות שודאי שיש מיעוט שעשויים לכתוב שלא לשמן. א"כ כש"כ במקרה דנן שהבשר נבדק ויצא כשר שזה נחשב לאיתחזק היתרא וע"א לא נאמן אם אינו בידו.
תודה רבה על המענה, ובכלל על זה שאתם עונים לציבור!
השאלה המקורית הייתה יותר ארוכה, בה אני שואל גם על 2 עדים ועד אחד בהכחשה, אפשר התייחסות אליה?
(השאלה הייתה האם במצב של עד מול עד המכחישו המאכל יאסר? ובנוסף אם יש 2 עדים שלא בפני בעל הדין המעידים כי מאכל פלוני אסור, האם יאסר מחמת עדותם? יש חילוק בין "בידיהם" ללא?)
בנוסף, דבר ש'מציק' לי הוא איך הכשר המקבל כסף על השגחתו, יש לו דין של עד אחד נאמן באיסורין?
רב איתו אני לומד קבוע אמר לי שמחמת שכשרות כמו 'העדה' ידוע כמי שמסלקת משגיחים במיידית במקרה והתגלה זיוף\רשלנות וכד' (לפי הסברו, אני מבין שהכשרים שאינם ברמה טובה לכאורה ללא חזקת כשרות עד שיוכח אחרת) ואינה חוששת מזה אזי שהיא נאמנת, מה דעתכם?
לגבי עד אחד בהכחשה נראה לי שהדין פשוט אם עדיין לא התקבלו דבריו של העד הראשון הרי זה ע"א בהכחשה וברור שאינו יכול לאסור. אולם אם התקבלו דבריו באופן שהוא נאמן, הרי אמרו חז"ל כל מקום שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כשניים ולא יעזור הכחשה של העד השני. ואם יש שני עדים המעידים שלא בפני בעה"ב אני לא יודע לומר לך כעת, נראה לי שאין בעיה משום שזה מוגדר כעדות של איסורין ולא ברור כלל שצריך דווקא עדות בפני בע"ד כמו בנפשות ובממונות ודבר שבערוה. שהרי מעיקר הדין גם ע"א נאמן.
לגבי שאלתך על הכשרויות כיצד הם נאמנים. לענ"ד אין בזה כל בעיה ראשית הם לא מקבלים כסף על הכשרת הבשר או הטרפתו. אלא על עבודתם. הם יקבלו אותו דבר בין אם יכשירו את העוף או הבשר הספיצפיים שיש עליו עד שאומר הפוך, ובין אם לאו. שנית, בדין ע"א נאמן באיסורין אין פסול של נוגע בדבר שהרי כל דין ע"א באיסורין נלמד מנדה שגם היא נוגעת בדבר ובכל זאת היא נאמנת.
איזה ת"ח אחד אמר לי שמה שאומרים עד אחד בהכחשה אינו כלום הכוונה שאין סומכים על העדות בשביל לסלק את השוחט מתפקידו אבל עדיין הבשר אסור ואם יש 2 עדים צריך לסלק השוחט מתפקידו…
בנוסף אמרו לי שלפי הנאמר בסי' כ"ח סט"ו בחו"מ לכאורה אפשר לקבל עדות על עניין השחיטה שלא בפני בעל דין (כי כרוך בהרבה חששות מצד המעידים) והמובא על כך גם בספר בן הרמה בשם כמה פוסקים)
ואף קראתי (אמנם נראה שלא מקישים משם) שאירע מעשה בעיר בגדאד שהבית דין (בו היה ר' עבדאללה סומך) סילקו שוחט בשם אהרון על סמך עדות שנתקבלה שלא בפניו…
לא הבנתי את כוונתך. עד אחד בהכחשה זה כלום. כלומר, לא הראשון לא נאמן ולא השני. לכן אנו פוסקים כאילו אף אחד לא אמר דבר. אז אם בלעדיהם הבשר בחזקת איסור כי זה החזקה קיימתא ודאי שהבשר אסור. אבל אם הבשר בחזקת היתר אז הוא נשאר בחזקתו. אתה שאלת על מקרה שהבשר בחזקת היתר כפי שהסברתי בתשובה. לכן כאשר יש ע"א בהכחשה אנו פוסקים לפי החזקה הקיימת לפני כן.
לגבי סילוק שוחט כאשר התקבלה עדות שלא בפניו שהוא שוחט בפסול, זה עניין אחר, מכמה סיבות. ואגב, בדיעבד לפעמים עדות שלא בפניו מתקבלת יש בזה גם מחלוקת ש"ך וב"ח רק שכרגע אני לא עיינתי, הבנתי שכל השאלות הן תיאורתיות. ראה שם בחו"מ
השאר תגובה