שאלה:
שלום כבוד הרב.
בעניין תוכחה. אנחנו יודעים מהלכות לשון הרע שאין אומרים לאדם את מה שהוא אינו מסוגל לקבל. מצד שני יש להוכיח בכדי לא לשאת חטא על האדם. איך אני אמור לדעת אם ישמע לי או לא? גם עד היכן אני אמור להמשיך אם דברי? יש מקרים שאנשים מתעצבנים אבל בסוף כן שומעים את מה שאמרת… איך אני אמור לדעת מתי להגיד ומתי לא?
חוץ מזה האנשים שונים מאוד. יש כאלה שכאשר אתה מדבר אתם בעדינות הם בכלל לא שומעים אותך וכו..
תשובה:
שלום וברכה
בענין מצות התוכחה, צריך לדעת שכבר בימי התנאים העירו שלא ברור שיש מי שיודע להוכיח…
כמו שאמרו בגמרא ערכין:
"אמר רבי טרפון תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו [המוכיח] טול קיסם מבין עיניך [כלומר עון קטן], אמר לו טול קורה מבין עיניך [יכול חברו לומר לו, טול אתה עון גדול שבידך, הלכך אין יכולים להוכיח שכולם חוטאים, רש"י]. ועוד מובא שם: "אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח", ופירש רש"י: "דרך כבוד, שלא יהו פניו משתנים".
ועוד אמרו ביבמות: כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
וכן אמרו מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידין.
כלומר כבר חז"ל ראו את הקושי בתוכחה, ולכן כאשר נראה לך שזה לא ישכנע במיוחד אין טעם להוכיח.
כמו כן אינני מכיר אותך, אבל אם אתה נער צעיר שמתמודד בחברה, ודאי לא צריך להיות זה שמוכיח ושכולם כועסים עליו בגלל זה… את התוכחה יש להשאיר למבוגרים.
כמובן, שבמידה ויש סבירות שאולי יקבלו גם אם בתחילה יכעסו, ומדובר במי שאינו פורק עול שמזלזל בדבר באופן סדיר אלא במי שנכשל לפעמים ולא מספיק מקפיד, יש להוכיח בנעימות ובעדינות וה' יצליח דרכך. באופן כזה ואי לא שייך מוטב שיהיו שוגגין וכו', כיון שהוא עצמו במהותו אינו פורק עול ואם יבין שאכן זו בעיה יש סיכוי טוב שישמע.
ברכה והצלחה.
