שאלה:
אם לוקחים בשבת, (מי שרוצה להכין פיצה 'מאולתרת)פרוסת לחם ומורח על זה קטשופ, ושם על זה גבינה צהובה (שכבר בושלה)ושם על הפלטה, (ונניח שהוא מתגבר על בעיות אחרות הלכתיות)יש כאן עובדין דחול- זילותא דשבת. שיוצר מאכל?או שנחשוש לדברי החזון איש לקמן? ( בהסבירו למה 'נהגו' באיסור בישול אחר בישול בלח)חזון איש או"ח סימן ל"ז אות י"ג ביאר וז"ל וכתב הרמ"א דאנן נוהגים להקל כדעת הרשב"א והר"ן דאפילו בדבר לח אין בישול אחר בישול אף שנצטנן אלא שאין אנו מקילין אלא בלא נצטנן לגמרי והנה מעיקר הדין אין שום מקום לחלק בין נצטנן לגמרי ללא נצטנן לגמרי דכל שאין היס"ב חשיב מן הדין כצונן וע"כ שאנו תופשין לעיקר הדין כדעת הרמב"ם והרשב"א והר"ן שאין איסור לחמם את הצונן המבושל אלא מפני שלא יבואו להקל בחיים , לא נהגו להקל בצונן שאין חמימותו ניכרת עכ"ל
תשובה:
אנחנו לא יודעים להמציא גזירות מדעתנו, אבל יש כאן בהחלט שאלות נוספות, בגבינה לא ברור לי שהכל מבושל, גם יש שם את נושא השומן שנימוח אם יש בזה איסור נולד כמו שכתבנו כאן, בלחם יש נדון אם מותר לעשות צנימים בשבת מדין הקשיית דבר רך ועוד נדונים, מובן מלבד איסור חזרה.
לגבי חשש נולד,יש לציין שלדעת השו"ע אין בעיה (נידון האינפנדה הידוע).
גם לגבי אפיה לאחר אפיה, בני ספרד לא חוששים.
לגבי הגבינה,בהחלט יש לחשוש שיש בה מרכיבים שלא בושלו..
השאר תגובה