שאלה:
4 שאלות:
1]■עד כמה
כל תנא/אמורא/רב/רב-בכיר
היה-חייב/חייב
בכיבוד כל בקשה של הוריו,
כאשר הבקשה:
מצד 1:
■לא-הייתה/שאינה
בסתירה מוחלטת ליהדות.
מצד 2:
■כן הצריכה/מצריכה
ביטול לימוד תורה.
■לפעמים בקשה
"לא סימפטית".
□בקשות לדוגמא:
□שיצטרף איתם לטיול
מספר שעות/ימים בארץ ישראל.
□שיצטרף איתם לביקור
קרובי משפחה רחוקים
שהם גם "חילונים"
שלא קל לדבר איתם דברי תורה.
□שיקנה להם
אוכל בשוק/בסופרמרקט.
□שיקיים משימות נקיון
של בתים שאינם שלו [שהוא לא גר בהם.].
□שיטפל בחיות-מחמד
שאינן שלו.
2]■האם התנא שמעון בן עזאי
היה עם פחות חיוב
לקיים בקשות כאלו מצד הוריו
[בהנחה שהוריו היו יהודים רגילים.
לא ידוע לי אם אכן כך.],
בייחס לרב רגיל?
3]■האם רבי שמעון בן יוחי
היה עם פחות חיוב
לקיים בקשות כאלו מצד הוריו,
בייחס לרב רגיל?
4]■האם רב
עם "רגישות נפשית/מצפונית"
היה עם פחות חיוב
לקיים בקשות כאלו מצד הוריו,
בייחס לרב רגיל?
דהיינו שזה
לא רק חשיבות לימוד התורה,
אלא גם אי נעימות נפשית/מצפונית,
יתר על זו שקיימת בביטול תורה רגיל.
תודה.
תשובה:
אינני מכיר בהלכה הבדל בין אדם בעל רגישות כזו או אחרת, ההבדל הוא המצב של ההורים עצמם וסוג הבקשות שלהם, וככל שהם נזקקים לעזרתו באמת, אזי יש מצות כיבוד הורים לסייע להם. הוא לא חייב להוציא כסף אבל כן לטרוח. אמנם הוא רשאי להוציא כסף של ההורים לצרכיהם כאשר זו הוצאה מקובלת, למשל להביא להם עזרה בנקיון, והוא לא צריך לנקות את הבית בעצמו. כיון שכיבוד אב משל אב ולא משל בן.
■הורים שכן קיים להם
מספיק כסף לכל צורכם,
אבל רוצים שדווקא בנם
יקיים חלק מהמשימות עבורם
ולא על ידי עובד-זר,
וגם שיתלווה איתם לטיולים
וביקורי משפחה מורחבת/רחוקה וכדומה.
■הבן חוזר בתשובה
ולומד-תורה ביומיום.
■האם צריך להסכים להם
בכל הבקשות האלו משום
שכל מצווה
שאי אפשר לעשותה
על ידי אחרים,
מבטלים בשבילה תלמוד תורה?
■זה משנה אם
ל-בן קיים תואר "רב"
או אפילו
תואר רב בכיר מסוג כלשהוא,
והוא באמת לומד תורה
הרבה שעות ביום כל יום?
תודה.
מה שאינו צורך להם אלא סתם נחמד להם אין חיוב, וניתן להגביל לזמנים שיכול לבוא, מה שצורך להם יש לטרוח.
■"צורך", הכוונה: קיום מצוות-חובה,
בגדים, אוכל, דיור, תרופות, וכדומה?
■שאר נושאים אף על פי שקיימת
בהם מצווה/הלכה/ מנהג, לא-חייב?
■שאר נושאים לדוגמא:
■טיולים-בארץ, למרות מעלת "חיבוב ארץ ישראל", "וכל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא", עדיין לא-חייב?
■ביקורי משפחה מורחבת,
למרות מעלת "אהבת ישראל", עדיין לא-חייב?
תודה.
צורך זה לא נושא של מצוה, זה צורך גופני או נפשי.
אז כל עוד אין הוראת רופא מומחה מפורשת
ש"חיוני" ל-הורה לקיים טיולים בארץ,
או לקיים ביקורי משפחה מורחבת,
-אין חיוב על הבן להסכים לבקשתם
להתלוות ו/או לעזור להם בפעולות כאלו?
תודה.
זה לא קשור להוראת רופא, אם הבן מזהה שזה מאוד חשוב לאבא, למצב רוחו וכדומה, אז זה צורך, ואם זה רק כיף לאבא, אז אין הכרח.
■"מה שאינו צורך להם אלא סתם נחמד להם אין חיוב.".
-איך זה מסתדר עם:
■"אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת
והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה
והיתה מהלכת עליהן
עד שהגיעה למיטתה.
פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו.
אמרה להן התפללו על טרפון בני
שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי
אמרו לה מה עביד ליך
ותניית להון עובדא
אמרו לה אפילו עושה כן אלף אלפים
עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע."
■וכי היה קיים בזה הדבר "צורך" ממשי?
אם לא,-אז איך חכמים אמרו לה
"אפילו עושה כן אלף אלפים
עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע"?
תודה.
זה היה רבי טרפון זה לא חיוב גמור.
השאר תגובה