לתרומות לחץ כאן

המסת גלידה על הפלטה בשבת

שאלה:

שלום,
האם ניתן להמיס גלידה בשבת על הפלטה לצורך עשיית משקה ע"ס שו"ע סימן שיח סעיף טז?
טז. מותר ליתן אינפאנדא כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח:
הגה: וכל שכן קדירה שיש בה רוטב שנקרש שכשהשומן נימוח אינו בעין דשרי (רבי ירוחם חלק ג') ויש מחמירין (ר"ן פרק במה טומנין) ונהגו להחמיר מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה:

תשובה:

שלום וברכה

אסור משתי סיבות: ראשית הגלידה לא מבושלת, אז מה משנה אם זה לח או יבש, זה איסור גמור של בישול בשבת מדאורייתא [בשונה מאינפנדא שמבושלת רק הנושא הוא בישול אחר בישול]! שנית, גם אם היתה מבושלת [אי לא, אבל כדי ללמוד את הכללים אני כותב זאת], בשערי תשובה בתחילת סי' שיח הביא נדון רחב בפוסקים בדבר יבש שעל ידי חום נעה נוזלי כמו סוכר, אם יש בו בישול אחר בישול ולמעשה נפסק להחמיר בכך. גם הגלידה נעשית לח על ידי החימום, היא נמסה. ואם ישאל השואל מאינפנדה, כבר כתבו הפוסקים השומן מצב הצבירה הטבעי שלו קרוש, רק כשהוא חם הוא נוזלי, בטמפרטורת החדשר יחזור ויקרוש! בשונה נניח מרוטב של עוף שקורש במקרר אבל בטמפרטורת החדר מצבו הטבעי לח. ולכן אינפנדה נחשב דבר יבש אבל גלידה שאינה קופאת בטמפרטורת החדר היא דבר לח שיש בו בישול אחר בישול.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. יש פוסקים הסוברים שמאכל שדרך אכילתו כך היא, הרי שיש לו דין של מבושל כל צרכו (אולי אג"מ).

    ולענין החומרים:
    כמדומני שכלל הרכיבים של גלידה (ללא תוספות חיצוניות שלא ממרקם הגלידה) נכנסים למכשיר המיועד לפיסטור ולאחר מכן קירור מהיר (שוק פריז).

    ואמנם יש הרבה סוגי גלידות, אך המצויות שבהן נעשות כדלעיל.

    מיותר לציין שצריך לבדוק את הדברים בצורה יסודית, הן לגבי מה נחשב מבושל כ"צ, והן לגבי סוגי הגלידות.

  2. תודה על ההערה.
    זכורני הטעני.. הסברא על אוכל שראוי לאוכלו כמות שהוא באה לפתור את בעיית המוליד לדעות שחוששות בזה.

    מ"מ לענין מאכל שעבר פיסטור שנחשב כמבושל כל צרכו. כך ראיתי שכתבו ואעתיק מילה במילה לטובת המעיינים (אחר שעוד לא יצא לי לפתוח הדברים במקורם):

    מדברי הגרש”ז (שמירת שבת כהלכתה [מהדורה חדשה], פ”א סע’ סד, והערה קצח) נראה שמאכל מפוסטר נחשב כמבושל כל צרכו, וכך נראה גם מדברי הרב פיינשטיין (אגרות משה, אורח חיים, ח”ד, סימן ע”ד, בישול, ו), וכך כתב במפורש בשו”ת שבט הלוי (ח”י סוף סימן ס”ד).

    בנוסף יש לצרף את הדעות שבמאכל המבושל כבן דרוסאי יש איסור בישול רק מדרבנן (כך זכורני שמסבירים בדעת השולחן ערוך מאחר ויש ראשונים הסוברים שאין דין בישול כלל במאכל כזה), ואם כן הנידון כאן הוא בספק דרבנן.

    בכל אופן צריך לבדוק את הדברים בצורה מסודרת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית בסוגי הגלידות ושאר התוספים שמצרפים בהמשך תהליך הייצור.

  3. בדבר לח שעבר בישול, יש הרי מחלוקת ראשונים אם יש בישול אחר בישול. ואמנם נפסק להלכה שיש איסור בישול, אך יש עוד מחלוקת אם יהיה מותר לשים דבר לח מבושל רק כדי שיתחמם מעט פחות מיד סולדת (שזה בעצם הרעיון במקרה שלנו).

    ונכון שיש האוסרים זאת לגמרי דילמא מישתלי, אך יש שמתירים אם עומד על המשמר שלא יגיע ליד סולדת.

    ואמנם חלק מהמתירים זאת, התנו את ההיתר במקום צורך או תינוק וחולה, אך יש שהתירו בכל גוונא כל שעומד על המשמר שלא יגיע ליד סולדת, ובפרט בנד"ד שבוודאי אינו רוצה שהגלידה תתחמם אלא רק תופשר.

  4. בשני הנושאים הללו יש הכרעה ברורה לאיסור, ולכן אין כאן כל נושא של ס"ס. רע עלי מאוד נושא הספק ספקא שנהיה פרוץ לגמרי בשנים האחרונות, גדולי האחרונים כתבו כללים רבים בענין ס"ס מתי נאמר ומתי לא, בגישה החדשה הזו אין שום דיון הלכתי שראוי להתמודד איתו ולכתוב עליו תשובה הלכתית בכל דבר ניתן למצוא ס"ס מהסוג הנ"ל. ולכן באמת לא כל קיבלנו מרבותינו, אלא מה שהוכרע לאיסור, אסור.

  5. מקובל לגמרי.. כל מילה.

    אך גם לאחר איסור בישול אחר בישול, כתב בילקו"י להתיר לח מבושל על הפלאטה כשעומד על המשמר שלא יגיע ליד סולדת, ובפרט במקום צורך, קטן, חולה.

    לא כתבתי הלכה רק רציתי לדון בדברים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל