שאלה:
בס"ד- שלום רב, רב קהילה תלמיד חכם אמר הלכה לפיה אסור לשתות יין שניתן מתנה מגוי שרכש מחנות עם כשרות מהודרת, יין לא מבושל.
המקור שלו הוא מסימן קל"א יו"ד סע' א'.
אני אמרתי לו שגם מסע' זה בסיפא מר"ן מחלק בין כל תהליך ייצור שכולו היה אצל גוי וגם בסופו הוא מאוחסן אצלו לבין העביר לבית גוי אחר שאינו כפוף לו שסגי בחותם בתוך חותם. ובסע' ב' מר"ן כותב בהדיא שגוי שרכש יין מישראל ושם חותם בתוך חותם יכול לקחתו בספינה לבדו ולא גרע רוכש יין בחנות למרות שלוקחו לרשותו.
אך לשיטתו הוא הראה לי את המקור של השו"ע והוא מר"ת בע"ז עמ' ס'-סא' שדווקא מחמת הטורח וחשש הפסד אזי בסע' ב' התירו לגוי לקחתו בספינה שאין חשש לזיוף, הא לאו הכי לא. הוא רוצה לדמות מילתא למילתא שגם בגוי שרכש בסופר אין לו טורח לזייף ולא יועיל חותם בתוך חותם.
מעיון בגמ' לא נראה לדמות בכה"ג, גם הפניתי אותו לילקוט יוסף סימן ס"ג ושם נראה שצריך שיהיה לגוי הנאה או אינטרס כלשהו בכדי שיהיה חשש שיחליף ולכן נועד ה'חותם בתור חותם'.
להגיד על יין שנרכש בסופר שהוא סגור בפקק שע"ם ועוד עטיפה הרמטית שעדיין יש חשש לזיוף כפי שיש בסימן קל"א סע' א' רחוק הוא לענ"ד. גם מסימן ק"ל סעיף ט' נראה שאם ישראל הכניס יין לחצר הגוי וזה הלך לו שרי אם זה סגור חותם בתוך חותם אפילו בלא משמרו הישראל.
מה דעת הרב בנידון ?
תשובה:
לכאורה לפי המתבאר שם בסעי' ב לגבי יין שקנה הגוי מישראל, ובדברי הש"ך שם סעי' טז נראה שבאופן זה מותר ולא חששו לזיוף ככל שזה חותם בתוך חותם, שלא כאמור שם בסעיף א לגבי יין שגדל בכרמו של הגוי.
ברכה והצלחה
