שאלה:
מה לעשות במקרה שאשה צריכה לטבול בליל שבת ויש תקלה במקווה המקומי? רב הקהילה מתיר לפעמים לטבול מבעוד יום במקווה בישוב הסמוך, האם לסמוך על ההיתר הזה? יש לציין שאנו זוג צעיר ללא ילדים עדיין.
תשובה:
שלום וברכה
ככל שזו אינה שעת הדחק ממש, אין לטבול מבעוד יום ביום השביעי, אלא רק ביום השמיני.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצז
סעיף ג
אסורה לטבול ביום ז'; ואפילו אם ממתנת מלטבול עד יום ח' או ט' אינה יכולה לטבול ביום משום סרך בתה. (פי' דבוק הבת וקורבתה לעשות כמעשה האם שתטבול ביום כמוה ולא תבחין שאמה לאחר שבעה טבלה ולא בשביעי עצמו). הגה: והכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול ביום דהא לא באין אצל החתן עד הלילה, אבל אחר החופה דינן כשאר נשים (מהרי"ל).
סעיף ד
היכא דאיכא אונס, כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צינה או פחד גנבים וכיוצא בו, או שסוגרין שערי העיר, יכולה לטבול בשמיני מבעוד יום; אבל בשביעי לא תטבול מבעוד יום אף על גב דאיכא אונס.
סעיף ה
אם עברה וטבלה בח' ביום בלא אונס, אפילו הכי עלתה לה טבילה; וכן אם עברה וטבלה בז' ביום, עלתה לה טבילה. הגה: ומכל מקום לא תשמש אפילו בשמיני עד הלילה, ותסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה (ב"י בשם האגור).
אמנם עיין בפת"ש שם ס"ק ט בשם הסדרי טהרה והחתם סופר שהקילו גם ביום השביעי, ואף שהחת"ס אסר לחזור לביתה קודם הלילה, באג"מ ח"ג סי' ס' היקל למעשה לחזור הביתה כאשר הבעל הולך לבית הכנסת גם ביום השביעי. אבל זה רק בשעת הדחק ובאופן שיש דחייה של יותר מיום אחד וכו'.
