שאלה:
שלום רב לכבוד הרבנים הדיינים שליט"א
יישר כוחכם על המפעל החשוב הזה, תזכו למצוות ותבורכו בכל מילי דמיטב.
השאלה מסתעפת לכמה סעיפים.
אדם שיש לו נכות גבוהה בראייה ובשמיעה ל"ע, הוא מקבל קצבה מהביטוח הלאומי וכן מחברת ביטוח פרטית שהיה מבוטח בה מפני אובדן כושר עבודה כשעבד בעבר.
לפי תקנון הפוליסה של החברה הפרטית, הוא מקבל 75% מסכום משכורתו האחרונה מעת שהתגלה הליקוי שלו ומותר לו להשתכר מעבודה כשכיר עד כדי השלמת 100% לסכום המשכורת שהיה רגיל אליה.
כעת הוא סיים קורס שיווק דיגיטלי שהביטוח הלאומי מימן עבורו. שאלתי היא בעניין הקמת עסק עצמאי בתחום.
עיקר השאלה היא מבחינת חברת הביטוח הפרטית, כי מבחינת הביטוח הלאומי הדברים ברורים מאוד. כלומר, יש להם חוקים והגדרות ברורות לגבי גובה הרווחים שמותר לו להרוויח, הן על ידי תלוש משכורת והן על ידי עסק עצמאי – (אני יוצא מתוך נקודת הנחה שמלבד דינא דמלכותא יש עוד בעיות הלכתיות בגזל מהמדינה, אך כאמור, מבחינתם הדברים ברורים) אולם מבחינת החברה הפרטית הדברים אינם ברורים בעליל כפי שאפרט בסעיף א:
א. כאמור, בתקנון מופיע שאסור לו להשתכר בתלוש משכורת מעבר ל-25% שישלימו לגובה משכורת העבר מהעבודה. אולם בנוגע לעסק עצמאי הדברים מאוד לא ברורים, כמה שיחות שלו עם פקידים בחברה הוציאו אותו מבולבל יותר. מצד אחד הם טוענים שהוא יכול להשקיע בנדל"ן או לסחור במניות מבלי שהדבר ישפיע כלל על גובה הקצבה ומאידך הם אמרו לו שאסור לו להשקיע בעסק עצמאי רשום (כגון משאית שהוא רוכש כהשקעה ומישהו אחר נוהג בה – דוגמה שהוא השתמש כששאל אותם) והשאלה היא – כדי לדעת לאיזה קטגוריה לשייך עסק של שיווק דיגיטלי אנו רוצים לרדת לסוף דעתם. מה ההבדל בין הדוגמאות, האם ההבדל הוא בין עסק שדורש רמת ניהול גבוהה לבין זו הדורשת פחות (כפי שאמר אחד הפקידים) או אולי בין עסק רשום ללא רשום (כפי שאמר פקיד אחר). והאם הפקידים בכלל קובעים? כי ניסיון לשאול בכירים יותר בחברה לא צלח, גם ניסיון לשאול עורך דין פרטי כיצד הוא מבין את הדברים לא צלח (הוא אמר "אל תדווח להם, עדיף לא להתעסק אתם…"). ואולי מכיוון שהדברים לא ברורים אנו יכולים להחליט בעצמנו ולא לדווח לחברה (כי הם עלולים להפחית מהקצבה שלא כדין).
ב. אם הדין הוא שכן צריך לדווח להם, האם צריך לדווח ברגע שההכנסה עוברת את הגבול המותר, כי הרי בעסק עצמאי הסכום לא קבוע ולא יהיה אפשרי לשנות כל חודש (כנ"ל גם ממוצע שנתי יכול להשתנות כלפי מטה).
ג. אם לא, האם צריך לדווח לביטוח הלאומי על הכנסה שהוא יודע שהיא עדיין לא אמורה לשנות את גובה הקצבה (של הביטוח הלאומי). (כי זה יתברר לחברה הפרטית כשהם יבקשו את מסמכי הביטוח הלאומי). ובכלל, האם ההנחה שהנחתי לגבי עצם איסור הגניבה מהמדינה נכונה (לפי דעת מעלת כבודכם, כי אני יודע שיש דעות לכאן ולכאן).
ד. נניח שאסור לו להשתכר מעסק זה יותר מהמוגדר בתקנון החברה הפרטית, האם יהיה מותר לו להקים את העסק ולהפקיד את הרווחים החורגים מהמותר, לקרן סגורה בבנק שימשוך אותם רק בעוד כ-20 שנה (לדוגמה) לנישואי ילדיו וכדומה או לצורכי צדקה. כי הצורך של הקמת העסק הוא גם (ובעיקר) בכדי שיהיה לו תעסוקה במשך היום (הוא ב"ה כיום קובע עיתים לתורה, אך במשך היום הוא משווע לתעסוקה) וכפי ההבנה שגם לחברה אין בעיה שיצבור הון עצמי (כנ"ל בעניין השקעה במניות).
ה. אם בכל הנ"ל הדין הוא לאיסור, האם אפשרי שהאישה תנהל את העסק (קבלת הזמנות, גבייה, אדמיניסטרציה ועוד) והוא את החלק המקצועי והעסק יהיה רשום על שמה בלבד והוא יוגדר כעובד ללא תמורה.
יישר כוחכם, אין גבול לשכרכם. מדובר באדם שמתחזק בתורה ומצוות (פוטר כבר לפני כ-3 שנים עקב הנכות) ורצונו עז להינצל מאבק גזל.
תשובה:
שלום וברכה,
אכן אסור לעבור על הכללים של הביטוח לאומי והחברה משום איסור גזל מהמדינה. אלא שאם ניסיתם לברר אצל פקידים בחברה [הפקידים הם הסמכות לבירורים], וגם אצל עו"ד ולא קיבלתם תשובה ברורה, יש לנו לקבוע שאין כאן בוודאי עבירה על הכללים וממילא מותר להתעסק. האיסור הוא להצהיר הצהרות שווא או לקבל מלגה שלא לפי הכללים, אבל אם כאן ודאי כלל שאתם לא נוהגים כדין אין זה עבירה על הכללים ומותר לכם להקים את העסק שאתם רוצים להקים ולקבל כל משכורת שתרוויחו. ולפי התיאור שהבאת אני לא רואה שיש כאן איסור.
בהצלחה.
