שאלה:
אם אדם בתחילת השמיטה וגם לאחר שכבר חנטו על העצים פירות לא עשה הפקר. ואז באיזה שלב בשנה עשה את מה שצריך בשביל להפקיר את העץ. האם חייב בתרומות ומעשרות ממה שעדיין על העץ?
תשובה:
להלכה, גם אם הבעלים לא הפקיר את הפרדס הפירות מופקרים, וכל הרוצה יכול להכנס לשם ולקחת, ופירות אלו אינם חייבים בתרומות ומעשרות.
מקורות:
ראה מנחת חינוך מצוה פד שנחלקו הפוסקים אם פירות שביעית הם "אפקעתא דמלכא" כלומר מופקרים ממילא על פי דין התורה, או שיש חובה להפקירם בפה. לדעת המהרי"ט ח"א סי' מג והמבי"ט ח"א סי' יא זוהי אפקעתא דמלכא, ולדעת הבית יוסף באבקת רוכל סי' כד חובה להפקירם בפה, וראה בחזון איש סימנים יט כ, שמלבד שהכריע כדעת המבי"ט והמהרי"ט, אף סבר שגם דברי הבית יוסף אמורים רק בפירות נכרי בארץ ישראל ולא בפירות של יהודים.
ולפי הרב עובדיה שפסק כב"י מה יהיה הדין במציאות הנ"ל שהופקר רק במשך השנה לאחר החנטה?
אפשר להביא ראיה מזה שעץ של פרי שחנט בשנה השישית. חייב במעשרות בשנה השביעית כשקוטפים. כי זה לא מופקר. יוצא איפוא שרק מה שהופקר לפני חנטת הפרי פטור מתרומות ומעשרות? או שמא נאמר שפרי שחנט לפני שנה שביעית לא מופקר בכלל ולכן הם חייבים בתרומות ומעשרות.
בכל מקרה מה שעוד לא הגיע לעונת המעשרות חיובו במעשרות לא תלוי בהפקר, כלומר די להפקירו לפני שיגיע לעונת המעשרות.
לא הבנתי.
אם משהו חנט כבר באדר. ובעל הבית עשה את ההפקר אחרי, נגיד בתמוז.מה יהיה הדין לפי המצריך ממש להפקיר?
זה הפקר גמור וזה אגב נכון בכל השנים ראה מה שכתבתי כאן
https://din.org.il/2018/11/22/%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a9/
אם ההפקר לפני גמר הפרי זה פטור ממעשר.
אדרבה, נראה מדברי הרב שאחרי זה לא נחשב להפקר וחייב במעשרות.
אז אם חנט כבר, אז כמה זמן אחרי עדיין אפשר להפקיר ויהיה חייב בתרומות ומעשרות? עד הקטיפה?
עד שאינו צריך עוד לגדול. שוב, בשביעית העיקר להלכה שזה לא משנה, בשאר שנים זה כך.
השאר תגובה