שאלה:
בסימן ריב כותב המשנ"ב בס"ק א שמברכים רק על המין שהוא הרוב אפילו ששניהם עיקרים, ואילו בס"ק ה כותב שהכלל הוא האם היה אוכל את הטפל לולי העיקר. ולכאורה זו סתירה במקרה שהיה אוכל כל אחד משני המינים לולי חברו, אך האחד מרובה מהשני?
תשובה:
שלום וברכה
ההבדל הוא פשוט, כאשר מדובר בתערובת, כל מה שלפני הוא בעצם מאכל אחד, סוג של סלט כזה, ועל מאכל אחד יש ברכה אחת בלבד, ומה תהיה הברכה, לפי הרוב. להלן שם מדובר בשני מאכלים שונים, רק שהאחד טפל ונגרר אחר השני, כמו אדם שרוצה לשתות משקה חריף, רק הוא לא מסוגל לשתות אותו בלי איזו נגיסה בלחם, ואז הברכה היא באמת רק על העיקר ולא משנה מה הרוב.
החילוק שכתב כת"ר מבואר בבאו"ה ד"ה אם העיקר, ושם הוא פוסק כדברי הדה"ח לגבי תערובת, שבסתמא הולכים אחר הרוב, אך אם האחד עיקר אצלו יברך עליו, ולכן אני שואל מה הדין אם שניהם עיקרים כלומר שהיה אוכל כל מין גם בלעדי המין השני?
הולכים לפי הרוב.
השאר תגובה