שאלה:
שלום וברכה
בבית יש חדר ילדים שכדי להיכנס בו צריך לפתוח דלת ראשונה וזה שירותים ואח׳׳כ דלת שניה זה מקלחת ורק אחרי זה דלת שלישית וזה החדר ואין דרך אחרת להיכנס להיכנס או לצאת מהחדר הזה.
אם בכלל קובעים מזוזה היכן קובעים אותה?
בברכה
א.א.
תשובה:
שלום וברכה
הפתח של השירותים ואחר כך של האמבטיה ודאי פטור, הפתח שבין האמבטיה לחדר יש מחלוקת אם חייב במזוזה, גם לדעת המחייבים יש לכסותה בשני כיסויים ועדיף שתקבע באופן שאם סוגרים את הדלת המזוזה בחדר ולא באמבטיה.
בשו"ת בית שלמה או"ח סי' יח סבר שחייב במזוזה, וכ"כ בתשובות והנהגות ח"ב סי' תקמח, וכן דעת הגר"נ קרליץ, וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"א יו"ד סי' יד, וכן נראה עיקר להלכה, אולם בשבט הלוי ח"ה סי' קסז נראה שסבר שפטור כיון שהיא מתבזה שם, ובפתח מזוזות סי' רפו כתב שהמיקל יש לו על מי לסמוך.
חג שמח.
מקורות:
תשובות והנהגות כרך ב סימן תקמח: שאלה: גזוזטרא היוצאת מחדר האמבטיה אם חייבת במזוזה לכאורה כיון שמשתמשים בגזוזטרא דבית המרחץ כדירה, החדר דהיינו בית המרחץ, כיון שרק דרכו נכנסים לגזוזטרא שמשמש כחדר, ע"כ גם הבית המרחץ דינו כבית שער וחייב, וכן מפורש בפמ"ג (פ"ד במשב"ז) שממרחץ לחצר ולבית הבלן חייבין במזוזה אם אין הולכין ערומים בחצר, הובא במ"ב (ס"ק ז'), ואם כן כאן ראוי לחייב הכניסה מבית המרחץ לגזוזטרא במזוזה, ולדעתי כיון שחדר אמבטיה אינו בית הכסא ומרחץ דמאיס, לכאורה ראוי לחייבו בשתי הכניסות כבית שער במזוזה כיון שהמרחץ הוא הבית מעבר, והוא השער היחידי לגזוזטרא שמשמשים בו כדירה, דחדר הגזוזטרא יש בו גם ד' על ד' ראוי לחייבו, ואם המזוזה לפנים צריך שני כיסויים במיוחד לשם כיסוי. שוב סיפר לי השואל שעיקר שימושו בגזוזטרא הוא רק לכביסה ואולי פטור ממזוזה שזהו תשמיש גנאי, אבל נראה שזהו רק אם מכבסים ותולים כשמלוכלך, בזה פטור ממזוזה שאינו מקום מכובד, אבל אצלנו כיום שמכבסים במכונת כביסה לא ראיתי מקום לפטור שם ממזוזה מטעם שמשמש ללכלוך, וכיון שלדברי השואל מצוי שמבלים שמה שיש שמה אויר טוב ראוי לחייב הכניסה. סוף דבר דעתי נוטה להחמיר שצריך מזוזה כשאינו מרחץ גמור, ואף שאין חיוב בפני עצמו כחדר מ"מ ראוי לחייבו כבית שער ולקבוע בלי ברכה, ובפרט שהגזוזטרא מרווח עם שיעור ד' על ד' וכמ"ש, אבל לא שמעתי נוהגין כן וצ"ב. וע"כ נראה שאפילו אין דינו כבית המרחץ, מ"מ הוא כבית אמצעי שפטור ממזוזה וכמבואר במ"ב שם, וכשם שבבית המרחץ דילן אף דלא מאיס כבית הכסא ומרחץ, כיון ששמו בית המרחץ ולא נתחייב ככל חדר, ונפקע מינה חיוב מזוזה, ע"כ אין לבית המרחץ דילן חיוב מזוזה גם לא כבית שער, מיהו בפנים מכניסה מהבית מרחץ להגזוזטרא דעתי לחייבו במזוזה כעין הפמ"ג, כיון שהמקום חייב במזוזה שמשמש כחדר ויקבענו בפנים ולימין הכניסה. (וצ"ל כיון ששימושו לכך כעין בית האוצר דמי שחייב, מיהו נראה שבנידון דידן אין לברך, ובפרט כשאין ד' על ד').
שו"ת אור לציון חלק א – יורה דעה סימן יד: ונלע"ד שאם מתוך בית הכסא או בית המרחץ נכנסים לחדר שיש בו ד"א על ד"א, חייבים בשתי מזוזות לדעת הרמב"ם מן התורה, שהרי נכנסים דרך ביה"כ או בית המרחץ לבית שחייב במזוזה, שזה דומה לבית שער, שאף שמצד עצמם הם פטורין שאינם עשויים לדירה, אם היו הבתים החייבים במזוזה פתוחים לתוכן חייבים כמ"ש הרמב"ם (שם ה"ז), ה"נ אף שביה"כ ובית המרחץ פטורים מצד עצמן שהרי אינן עשויים לכבוד, מ"מ יתחייבו מחמת שמתוכם נכנסים לבית החיוב, (ועיין בש"ך שם ס"ק י"א י"ב), (שכתב שאילולי הטעם לפי שאינן עשויים לכבוד היו מתחייבים, ואי משום טינוף אפשר היה לכסות המזוזה), ואף שבסוכת היוצרים החיצונה פטורה, ולא מחייבים אותה משום שדרכה נכנסים לפנימית, הנה באמת זו קושית הגמ' במסכת סוכה (דף ח' ע"ב), ואמאי תהוי החיצונה כבית שער הפנימית ותתחייב במזוזה, ופירש רש"י שם, דבית שער חייב במזוזה מדרבנן, וכוונתו, שהיה לנו לחייב גם בסוכה החיצונה לפחות מדרבנן, ותירצה הגמ' משום דלא קביע, ופירש רש"י, משום דלא קביע לא זו ולא זו, ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער, ע"כ. ולפי שיטת רש"י טעם שהחיצונה פטורה משום שהפנימית לא חשובה דבר קבוע, וטעם זה לא שייך לפטור פתחי ביה"כ ובית המרחץ שדרכן נכנסים לבית הקבוע. וכו' ולפי זה, אלה שיש להם חדר לפנים האמבטיה או בית הכסא, לשיטת הרמב"ם יתחייב במזוזה בשני פתחיו מהתורה, דהיינו בכניסה לביה"כ או לאמבטיה, וגם בפתח שנכנסים ממנו לחדר הפנימי, ולשיטת רש"י פתח הפנימי חייב מהתורה והחיצון יתחייב מדרבנן, וכמובן צריך להניח את שתי המזוזות מבחוץ לביה"כ או לאמבטיה, והן אמת שבהיות שהלכה זו היא מחודשת, ולכאורה דבר זה נראה כמוזר ושצריכים עוד להתיישב בזה, מ"מ נלע"ד כמ"ש.
