כמה שאלות במכירת חמץ

לגבי לשייר מקום
השאלה שבאופן שלא מוכרים כמובן את כל הבית – הרי ממשיכים לגור בו, אך מוכרים את כל החמץ.
זה גם בעיה?
בטפסים לא כתוב שצריך להשאיר ד' אמות שגם החמץ שבו לא נמכר?

נראה לי שלא הובנתי נכון
ברור שאת המקום שמוכרים לא גרים
אבל הבנתי תמיד שיש ב' חלקים במכירה, יש למכור את החמץ ויש למכור את המקום שיש בו חמץ
כדי להפטר מבדיקה לא מספיק למכור את החמץ, אלא גם את המקום שהחמץ נמצא בו – שעושים כזה מכירה ברור שאסור להמשיך לגור.
אני שאלתי שחוץ מהמכירה הנ"ל נראה בטופס שמוכרים כל חמץ שיש ברשותי בכל מקום שהוא, כלומר במילים אחרות אם יש חתיכת חמץ שכוחה באיזה ארון בגדים, היא גם מכורה. האם אני טועה?
ועל זה שאלתי: האם צריך לשייר מקום שלא רק שהוא לא נמכר לגוי, אלא גם החמץ שבו לא נמכר.
כלומר למשל לכתוב חוץ מחדר ילדים שגם אם יש בו חמץ – החמץ שם לא מכור?

אם כבר כתבתי את השטר מכירה ולא החרגתי. האם יש דרך לתקן?

למרות שהשטר אצל הרב, אפשר לבטל? איך יש תוקף לביטול, כבר ניתנה הרשאה.
אם כותבים שטר חדש, וכותבים שזה מבטל את השטר הקודם זה מועיל?

וצריך להשאיר ד' אמות? או סגי בכל שהוא?
אמנם פחות מד' אמות זה לא "בית" אבל כאן יש שם "בית" בכל הדירה, וממילא אולי צריך בדיקה גם על פחות מד' אמות בתוך הבית [למשל בית שכולו אין מכניסים בו חמץ, ויש שם שטח של אמה שבו מכניסים חמץ – מסתמא שטח זה חייב בדיקה]

בס"ד
לא הבנתי. אם אני לא מוהרת חדרים שלמים בבית, אלא רק כמה ארוניות במטבח ואת המחסן שמחוץ לבית , כיצד אני אמורה לעשות זאת ומה הכוונה לייחד חדר ללא מכירה? הרי אני לא מוהרת את כל הבית .

תשובת הרבנים לשואלת לכאור' לא תואמים את מה שהרבנים ענו לי
גם השואלת מוכרת את כל החמץ שיש לה.
אמנם היא לא מוכרת כל הבית, אבל החמץ כן נמכר בכל מקום שהוא
וזה גם היתה השאלה אצלי, והרבנים הורו לשייר קצת חמץ
[למרות שאני עדיין ממש תמה, כי שטרי המכירה של כל הבתי דין שנוסחו בד"כ בהתייעצות עם גדולי מורי הוראה כתוב הנוסח "חמץ בכל מקום שהוא"
למשל הנוסח של "שארית ישראל" [וכעי"ז בשאר הטפסים הידועים]

"כל מיני חמץ, תערובת חמץ וחמץ נוקשה, השייכים לי הידועים ושאינם ידועים לי, ושיבואו לרשותי עד שעת המכירה, הנמצאים במקומות המפורטים להלן, או במקומות אחרים ברשותי או ברשויות אחרות, הן של אחרים שברשותי, והן אלו שייפו כוחי למכור את חמצם, בכל זה יעשו כאדם העושה בתוך שלו, כולל מכירה הפקר וביטול, הכל כראות עיניהם. דברי החמץ כוללים: גרעינים וקמחים מחמשת מיני דגן בכל צורה שהיא, לחמים, פירורי לחם, צנימים, ביסקוויטים, מיני עוגות ומאפים, אטריות, פתיתים, חטיפים, ממתקים, ממרחים, שימורים, תבלינים, תמרוקים, תרופות, ויטמינים, שכר, משקאות חריפים, מאכלי עופות ודגים, מניות,:
ושאר מיני חמץ ותערובת חמץ, חמץ הדבוק בכלים ובשאר חפצים, וכלים שאינם טעונים טבילה שדבוק בהם חמץ"

סליחה על ההטרחה בערב חג, אבל משהו לא ברור…
נסכם את השאלה מהתחלה:
בית רגיל שרוב החדרים שלו לא נמכרים, אבל מוכרים כל חמץ שיש בבית כולל פירורים ופתיתים וכל חמץ שיהיה נמכר.
לשם מה בודקים, הרי לרש"י שהבדיקה מצד "בל יראה" גם אם לא יבדוק לא יעבור על בל יראה, כי החמץ מכור.
זה מה שאמרו הרבנים דלפי רש"י אין חובת בדיקה בכה"ג שעל כל החמץ בביתו לא יעבור בבל יראה כי כל החמץ מכור