שאלה:
ידוע שיש בעיה לישון עם נעליים, ובדיוק ראיתי כעת סיפור שהגרח"ק הקפיד על זה מאד.
אבל מצד שני יש ר"ן במס' שבת שכותב [גבי קשר נעליים של ת"ח]
חדושי הר"ן (מיוחס לו) מסכת שבת דף קיב עמוד א
בדרבנן. פי' דרבנן לא שרו מנעליהן אלא מלילי שבת ללילי שבת מיגיעת תלמודם דכתיב והגית בו יומם ולילה [אגב דברי הר"ן נוראים למתבונן]
משמע שהת"ח היו ישנים עם נעליים
תשובה:
שלום וברכה
בשו"ת פאת שדך סי' לז הקשה קושיא זו, ותירץ בשני אופנים: האחד, שאכן חלק ממה שאמרו אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, הוא שלומד עד שנחלש כל כך ואינו יכול להסיר נעליו וטועם טעם מיתה, וזהו ממית עצמו עליה. השני, שבשינת ארעי אין הקפדה אלא רק בשינת קבע, והם היו ישנים רק שינת ארעי בימי השבוע.
יום מבורך.
האם יתכן שהכוונה שבליל שבת זה עונה ולכן חלצו מנעליהם
אולי סתם משום כבוד שבת ישנו שינת קבע, שינה בשבת תענוג.
השאר תגובה