שאלה:
ערב פורים שמח
אחרי שאני קורא את המגילה ואני רוצה אחר כך להוציא את הנשים ידי חובה האם אני בכל זאת מברך לפני כן? או שכיוון שכבר יצאתי ידי חובה אני לא מברך לא לפני ולא אחרי?
תשובה:
עדיף שאחת הנשים תברך בקול, והברכה לאשכנזים היא לשמוע מקרא מגילה ולספרדים על מקרא מגילה.
מקורות:
על נוסח הברכה בקריאה לנשים יש דעות שונות: יש סוברים שמברכת על משמע מגילה [ראבי"ה מגילה סי' תקסט, הובא במרדכי שם סי' תשעט], ויש אומרים שמברכת לשמוע מגילה [הכרעת הרמ"א סי' תרפט סעי' ב, והמגן אברהם סי' תרצב ס"ק ה] ויש אומרים שתברך לשמוע מקרא מגילה [חיי אדם סי' קנה סעי יא, וכן הכריע המשנה ברורה סי' תרפט ס"ק ח]. הטעם לכך כמבואר במרדכי הנ"ל, שנשים חייבות בשמיעת מקרא מגילה ולא חייבות בקריאתה.
אמנם יש שנקטו שמברכת כמו הגברים, על מקרא מגילה [פרי חדש סי' תרפט סעי' ב, ומעשה רב אות רמו].
מהספרדים יש שנהגו שאינה מברכת כלל! [ראה בן איש חי שנה א פ' תצוה פורים אות א, על פי שיירי כנה"ג או"ח שם הגה"ט ס"ק א, וכן הוא ביפה ללב שם, וכ"כ בשו"ת דבר משה אמארלייאו ח"ג מגילה סי' יד].
להלכה: מנהג בני אשכנז כהכרעת המשנה ברורה הנ"ל, ומנהג הספרדים כדעת הפרי חדש לברך על מקרא מגילה, שכך היה המנהג בארץ ישראל מזה דורות רבים [ראה ילקוט יוסף מועדים פורים אות ז].
לא מבין למה לסכם שמנהג הספרדים לברך כשברור שזה לא מוסכם על כולם כמו שהבאתם בעצמכם.
תודה רבה על השירות הנפלא
דיברנו מה המנהג בפועל. זה שיש מחלוקת אינו אומר שאין מנהג. כך יצא לי מעיון בענין, אם אתה מכיר מנהגים אחרים, נשמח שתפרט לא תמיד אנחנו מצליחים לברר את כל מנהגי העדות.
השאר תגובה