שינוי מחיר

שאלה:

אני משכיר דירות לימים בודדים, למי שצריך לחתונה ושמחות. אדם ביקש ממני דירה לצורך הקרובים שלו, ואמרתי לו מחיר מסוים, לאחר מכן נכנסה לדירה משפחה לגור, ולהוציא אותם מהדירה ולהכין אותה לקרובים שלו, לא שווה לי באותו מחיר שאמרתי לו אז. האם מותר לי לשנות את המחיר?
ראוי לציין שהיה ביננו רק דיבור ולא קנין או תשלום כל שהוא.

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר סיכם עם חבר על מחיר ורוצה לשנות את המחיר או לתת לשוכר אחר יש בדבר משום מחוסרי אמנה. אולם אם השתנה המחיר או הנסיבות, שלא היו בעת סיכום הדברים נחלקו הפוסקים האם יש איסור מחוסרי אמנה, ויש להקל בדבר. ולכן אם לא היה לך צפית מראש שלא משתלם לך להוציא את המשפחה, יש להקל בדבר ומותר לך לדרוש מחיר גבוה יותר או להביא שוכרים אחרים.

בהצלחה.

מקורות:

בגמרא (שם מח, א): והנושא ונותן בדברים – לא קנה, והחוזר בו – אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה, אין דעתם נוחה עליהם, הימנו – על ידו.] ואמר רבא, אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אנו אין לנו – קללה אחרת, אלא אינו הגון בעיני חכמים.] 

ונחלקו הראשונים (שם מט, א) באופן שהשתנה השער האם מותר לחזור אחר שסיכם בדברים. דעת בעה"מ שמותר לחזור ואין בזה משום מחוסרי אמנה. ואילו רוב הראשונים – רמב"ן רשב"א ראב"ד ועוד – גם אם השתנה השער אסור לחזור מדיבורו. הרמ"א (שם סעיף יא) הביא את ב' שיטות. וכתב שהעיקר להלכה שאסור. אמנם הש"ך שם הביא שהב"ח הסתפק בזה לדינא. מדברי הש"ך לא מבואר מאי דעתו בזה, האם חולק על הרמ"א, או שמסתפק בדבר. אמנם הקצות (סימן רכא) הבין שדעת הש"ך שהכריע להלכה שאין איסור. וכן נראה דעתו של החת"ס (יו"ד סימן רמו). גם בערוך השולחן נראה שהסיק שמותר לחזור בתרי תרעי, אך מדת חסידות שלא לחזור גם בתרי תרעי.

תרי תרעי –  השתנה המחיר בשוק, או השתנה הידיעה

בפשטות נשתנה השער הכוונה – שינוי שנעשה אחר הסכמת הדברים, שבזה יש סברא לומר שהיות והשתנה המציאות משעת ההבטחה, אומדים כוונתו שעל שינוי זה לא היה סיכום הדברים. ולכן מתירים לקונה למכור בזול במקום אחר. או לחילופין כשהתייקר אחר סיכום הדברים, מתירים למוכר לחזור מדיבורו, כיון שהשתנה המציאות. 

ויש לדון באופן שמחיר הזול היה קיים בשוק בשעת ההבטחה, אלא שלא ידע מכך הקונה, האם יש את ההיתר של תרי תרעי – לדעת הסוברים שבתרי תרעי יכול לחזור בו. האם נאמר שדוקא כשהשתנה המציאות בשוק יש היתר לחזור בו. או גם אם לא השתנה, ומתחילה היה מחיר אחר בשוק, אלא שהקונה לא ידע שיש מחיר זול במקום אחר, נחשב כתרי תרעי. בקיצור: האם צריך שהמציאות תשתנה, או הידיעה תשתנה.

בנידון זה מצאנו בסמ"ע סימן שלג סק"א שכתב שאיסור מחוסרי אמנה דוקא אם חוזר בדבר שאין בו תועלת, אבל אם נמצאו פועלים זולים יותר אין איסור של מחוסרי אמנה. מדבריו נראה שגם אם נמצא זול, מותר לחזור. ולאו דוקא שהוזלו פועלים אח"כ. היינו שאם התחדש ידיעה שלא ידע מכך בשעת ההבטחה נחשב לתרי תרעי, ולא צריך שישתנה המציאות בשוק. וכן מבואר באבנ"ז (חו"מ סימן יז) שכתב שאם מצא אחר שיקנה יותר ביוקר נחשב כתרי תרעי. משמע שעכשיו התגלה לו ידיעה חדשה, ולא צריך שישתנה המציאות.

וכן מוכח בט"ז (יו"ד סימן רסד ס"ק ה) גבי אדם שהזמין מוהל אסור לחזור בו, וכתב הט"ז: שאם נזדמן לו אח"כ מוהל שהוא אוהבו או צדיק, ואנן סהדי דאלו היה שם בשעה שנתן להראשון למול היה נותן לזה, אין כאן משום דבר כזב, ומותר לחזור בו. עכ"ל. את דברי הט"ז ניתן לפרש שהמוהל השני לא היה בעיר, לכן נחשב שהשתנה המציאות ומותר לחזור. אמנם בחת"ס (סימן רמו. הובא בפת"ש ס"ק יא) מבואר שגם אם היה המוהל השני בעיר אלא שלא אסיק אדעתא להזמינו, מותר לחזור. ומבואר שגם אם לא השתנה המציאות אלא השתנה ידיעתו מותר לחזור בו.

ובביאור הדברים כתב הגאון הרב יוסף פליישמן (עלון המשפט גליון 51 סעיף 6-7) שישנם שני מצבים, שאם בשעת המקח היה יכול לברר אם יש מחיר זול, לכו"ע אינו נחשב כתרי תרעי, כיון שידע  שיכול למצוא מחיר ובכל זאת סיכם עם חברו. אך באופן שהיתה חסרה לו ידיעה בשעה שסיכם עם חברו, או שלא היה יודע שיגיע לו קונה עם מחיר גבוה, וכדברי החת"ס 'דלא אסיק אדעתא', נחשב כתרי תרעי, ויכול לחזור בו לשיטות שמקילים לחזור בו בתרעי תרעי.