שאלה:
השלום והברכה,
ראיתי תשובה של הרב בעניין צום רפואי בשבת, אך רציתי לבקש התיחסות נוספת לאור המידע הנוסף הבא:
1. הרמב”ם, כותב בספרו “פרקי משה” : “ואני יודע כי רבים מן החולים שסבלו ממחלות מסוימות והיה להם כוח רב וגוף חזק, וריפאתי אותם במניעה מן המאכלים זמן ארוך ובמסירת רפואות באותו הזמן”.
2. כיום יש הוכחות רבות מאוד שצום רפואי מפוקח בו שותים רק מיים לתקופה של עשרה ואף עשרים יום יכול לפתור בעיות בריאותיות כרוניות כגון דלקת פרקים, בעיות מעיים, פגיעות בעצמות, ואפילו סרטן, לא עלינו.
3. התועלת לגוף מתחילה להיווצר רק אחרי שלושה-ארבעה ימים בהם מערכת העיכול התרוקנה לגמרי ואפילו אכילת פת תגרום להתחלת התהליך מחדש
4. מניסיוני הרב במספר צומות ארוכים טרם החזרה בתשובה, הצום אכן מועיל ומרפא, וכן אחרי יומיים על מים הרעב נפסק ולכן אין התענות, לעומת זאת, החזרה לצום אחרי אכילה אפילו מעט, היא קשה מאוד.
5. ניתן לקרוא עוד על העניין באתר של מכללת אלימה, אשר מנוהלת על ידי הרב יובל הכהן אשארוב, שהינו מומחה ברפואה טבעית, רפואת הרמב"ם
https://elima.org.il/2018/08/%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99/
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אינני איש מקצוע וגם אינני מתיימר להיות כזה, רק אוכל לומר לך את ההשקפה הכללית:
הבעיה ברפואה טבעונית לעומת זו הקונבנציונלית, היא בכך שאמנם היא מבוססת על אמיתות מסוימות, אבל היא לא עברה את המבדקים הנדרשים כדי להציע אותה לציבור. אין אחריות של שום גוף מוסמך, אין נסיון מספיק מוכח ברמה בין לאומית, אין דיוק, ולכן מעובר בזה הרבה דברים שאמיתותם היא רק למחצה, או שיש בהם סכנה מכיוון אחר ויש חוסר מודעת, או שהיעילות היא מאוד חלקית ועוד.
אם אתה מזכיר את האיש מקצוע הנ"ל, בעיני הוא עשה דבר מסוכן מאוד בימי הקורונה, שמבטא בדיוק את מה שכתבתי, הוא יצא נגד החיסונים באופן גורף, וכלל לא לקח בחשבון שיעילותם מוכחת לחלוטין, וגם אם יש חשש כלש הוא לנזק עתידי, בכל מקרה בחשבון כללי שכרם עדיף על נזקם עשרת מונים. האמונה שלו שדרכו בחיים תרפא קורונה לחלוטין לא מקצועית, שכן הבסיס לקביעה רפואית היא הנסיון, וגם אם הצלחת במחלות דומות זה עדיין לא מוכיח שתצליח גם בזה, ועל כולנה, וכי כל השומעים אותך מדבר כנגד החיסונים יפעלו על פי הנחיותיך?! בודאי שלא, ואז הם גם לא יחוסנו וגם לא יעשו משהו אחר, ובודאי יבואו לידי סכנה וחלילה לעיתים מוות. כלומר חוסר אחריות מוחלט. חוסר איזון בהתייחסות וחוסר שיקול הדעת מזעזע.
זה בעיני מבטא את כל הגישה הלא פרופרציונלית שלרפואה טבעית, יש דברים שיש בהם אמת, אבל לעולם זה לא בא במקום רפואה מוכחת, תמיד רק במקביל, תמיד בהתאמה אישית מאוד מדוייקת ועוד.
כך בענין הצום. בפוסקי ההלכה בכל דיני התעניות אנחנו רואים שייחסו סכנה רבה מאוד לצום, אמנם לגבי חולים או ילדים, אבל ראו בזה גורם מחליש מאוד. אם לומר את האמת, ההלכה עוד הרבה יותר מחמירה בזה מאשר גורמי הרפואה המודרנים. מבחינת רופא, חולה סרטן שמתקשה לאכול וכו', כל עוד בבדיקות הדם הוא לא בתת תזונה, אין בזה שום דבר גורם לדאגה. חולה שיש בו סכנה שממתין לניתוח בטבעיות יצום 10 שעות לפני הניתוח סתם כי החדר ניתוח לא פנוי ועוד, ההלכה מחמירה בזה הרבה יותר.
לכן, בעיני, הדרך לשמור על בריאות תקינה באמת של כל האיברים החיוניים, היא לאכול רק תזונה בריאה, ובכמות מועטה, אף פעם לא עד השובע ממש. לאזן בין סוגי המזונות הצבעים וכו', ואז חיים בעזרת ה' בבריאות טובה לאורך ימים ושנים.
[מה שאמר הרמב"ם אינו בהכרח רלוונטי לזמנינו שירדה חולשה לעולם כמובא בספרים רבים, ואגב נראה במוחש, בעבר היו מצויים יהודים שהתענו קבוע משבת לשבת…].
