שאלה:
שלום רב,
אנו עוברים לגור מספר שנים בארה"ב ומתכננים לחזור לישראל. בבעלותינו דירה בארץ.
במקום שבו נגור יש משפחות יהודיות בודדות, והם אינן מתגוררות בהכרח בסמיכות זו לזו. כמובן שיתכן שכשנמצא דירה, זה כן יהיה בסמיכות למשפחה יהודית אחרת.
אבקש לדעת כיצד עלינו לנהוג ביו"ט שני בשני המצבים (עם/ללא שכנים יהודים).
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
במשנה ברורה סי’ תצ”ו ס”ק י”ג כתב, שאדם שבא עם משפחתו ויש לו פרנסה, אף שיש לו דעה עקרונית לחזור לארצו דינו כמקום אליו הגיע. אלא אם כן יש לו סיבה המחייבת אותו לחזור לאחר כמה שנים שאז דינו כבן ארץ ישראל, אמנם יש שפקפקו אם דינו נוהג בזמנינו שקל לעקור ממקום למקום ולא מדובר בטלטולי דרך קשים, אבל במקרה שלך שבאמת אין תוכנית מוגדרת לחזור מחמת איזו סיבה או הכרח מסויים, אלא רק רעיון ורצון עקרוני כך לעשות, נראה ודאי שכך הוא הדין.
כמו כן, ידועה שיטתו של ערוך השלחן שסבר שכל אדם שעוקר דירתו ליותר מי"ב חודש נחשב בן המקום וצריך לנהוג כמותם יום טוב שני, ואף שאחרוני זמנינו פקפקו בדבריו, הורה הגרי"ש אלישיב שאם מדובר בעקירה ל5 שנים כבר יש בהחלט מקום להסתפק, ואם מדובר בעקירה ל10 שנים ודאי הוא נחשב בן חו"ל לכל דבר וענין. ראה בענין זה בהרחבה בס' יום טוב שני כהלכתו. הטוב ביותר לנתח ביניכם בדיוק מה התוכניות ואז לשוב ולשאול באופן פרטני, אולם מרהיטת הדברים נראה שעליכם לנהוג כבני חו"ל לכל דבר וענין.
