איזו ראיה יש ממיגו כאשר הוא יודע את הדין שיאמן במיגו?

שאלה:

יש משהו שלא כ"כ הבנתי בסוגיה של מיגו. הוא הרי היה יכול לטעון טענה טובה יותר ובגלל שהוא טוען טענה חלשה נאמין לו. ואולי בדיוק שלשום הוא סיים ללמוד את הסוגיה לעומק והבין שאם הוא יטען את הטענה החזקה הוא יצטרך להוכיח אותה ואילו הטענה הזאת תתקבל ללא עוררין רק מחמת המיגו שבדבר?

תשובה:

שלום וברכה

רבים שואלים את שאלתך זאת, התירוץ המקובל, הוא שהפסיכולוגיה אומרת שבסופו של דבר בהגיע שעת מבחן אדם לא סומך על מה שלמד וטוען מה שהכי טוב לו… אבל מה שחביב עלי זה תשובתו הגאונית של העילוי ממייצ'יט והוט טוען פשוט:

נניח ר' יהושע שאני מקבל את דבריך, אין נאמנות של מיגו כי אין ראיה של מה לי לשקר כי הוא למד גמרא… נו, אז עכשיו אחרי שביטלתי את דין המיגו, שוב חוזרת הראיה של מה לי לשקר! הרי עכשיו שאין מיגו, אם הוא טוען פרוע ולא מזוייף, זו ראיה שהוא דובר אמת! אם כך אין לנו ברירה אלא לומר שאכן יש מיגו.. אבל אז חוזרת הבעיה, אם יש מיגו הרי אין ראיה כי הוא למד גמרא… זה סוג של גלגל החוזר פרדוקס שאין לו פתרון.

וכאן אנו נדרשים לברר, מה ההלכה אומרת באופן של גלגל כזה, מה עושים??!!

נקבע להלכה שבמקרה כזה אומרים מיגו.

הפלא ופלא!