שאלה:
האם מי שלא מתפלל על חולה שרוצה למות עובר משום "לא תעמוד על דם רעך"? אשמח למקור
תשובה:
שלום וברכה
יש מצבים חמורים בהם אין לרפואה מה לעשות כלל ואף לא להקל על יסורי החולה שהם קשים מאוד, שמותר אפילו להתפלל שימות. אולם בדרך כלל ההןראה במצב כזה להתפלל שיהיה לו הטוב ביותר שאפשר, וה' יעשה הטוב בעיניו.
כמובן שכאשר יש סיכוי כל שהוא לחולה יש להתפלל עליו שיחיה ואין לשים לב לרצונו המיואש הזה.
בשורות טובות.
מקורות:
בשו"ת אגרות משה (חו"מ ב' סי' עד) יש מענה רחב יותר עבור שאלתך, כאן אצטט בראשית דבריו:
"הדין שכתבתי הוא דין מבואר ופשוט, שאם אין יודעין הרופאים שום רפואה לא רק לרפאותו אלא אף לא להקל היסורין, אלא להאריך קצת חייו כמו שהן בהיסורין, אין להם ליתן רפואות כאלו. שהרי בכה"ג חזינן מעובדא דרבי (כתובות ק"ד ע"א) שלא הועילו רבנן בתפילתם שיתרפא וגם לא לסלק יסוריו אלא שהועילה תפלתם שלא ימות ויחיה בהיסורים כמו שהם כל זמן שמתפללין, אמרה אמתיה דרבי שהיתה חכמה בתורה יה"ר =יהי רצון= שיכופו העליונים את התחתונים, וכשראתה שלא הועילה תפלתה מחמת שלא פסקו רבנן מלמיבעי רחמי עשתה מעשה להשתיקם מתפלתם בשבירת כוזא ונח נפשיה, ומשמע מהגמ' שהובא זה להורות הלכה ששפיר עשתה וכדאיתא כן בר"ן בנדרים ריש דף מ' שכן סובר ר' דימי כמעשה דאמתיה דרבי, ופסק כן לדינא שכשלא מועיל התפלה להתרפאות ולהקל היסורין יש להתפלל שימות מאחר שזהו טובתו".
