שאלה:
שלום, חברה הזמינה אותי לחתונת בנה (בהפרדה-חרדים) אמרתי שאני יבוא, וכעת לא מעוניינת ללכת כי זה רחוק ומחוץ לעיר, האם זה שאמרתי שאני יבוא נקרא נדר וצריך התרה על זה? תודה.
תשובה:
שלום וברכה
אין כאן נדר, ברור מתוך הדיבור שלא היתה כוונה להתחייבות, אמנם נכון הדבר שכאשר מזמינים אדם לשמחה יש ענין לבוא, אבל כאשר יש בכך קושי יש על מה לסמוך להקל, וכמנהג העולם.
מקורות:
אדם שהוזמן לסעודת מצוה מחוייב להשתתף בה כמבואר בפסחים קיג ע"ב, שהמוזמן לסעודת מצוה כמו ברית מילה ואינו בא הרי הוא כמנודה לשמים, אולם בברית אבות סי' יג האריך מדברי הפוסקים שמי שמפסיד מחמת הסעודה תפילה בציבור או לימוד תורה קבוע פטור מלבוא, ואף אם הוא טרוד בעניני פרנסתו אינו מחוייב בכך, או שאר טורח אחר.
מה שהרב הביא במקורות הוא לנידון חשש נידוי,כגון בברית מילה שהוזמן ולא הגיע (וזו הסיבה שלא מזמינים לברית מילה אלא רק מודיעים עליה בלי לשון הזמנה). אבל כאן בדידן היא אמרה שתגיע לחתונה ויש כאן מצווה לשמח חתן וכלה ומצווה של סעודת מצווה,ומדוע הרב המשיב אינו חושש לנדר מצווה שאא"פ שלא אמרה בלשון נדר,הרי שזה חשיב כנדר מצווה לכל דבר?
פתחתי דברי בכך שלא נראה שיש כוונה לנדר, כלומר הואיל ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ואנשים לא רואים באמירה סתמית כזו התחייבות ונדר, אין צורך בהתרת נדרים, לכתחילה אנחנו תמיד משתדלים במקרה כזה לומר בלי נדר, אבל לא כדי להצריך אדם שאומר כזו אמירה סתמית לחפש לו שלושה שיתירו לו, אלא לחומרא בעלמא.
השאר תגובה