שאלה:
היי אשמח לקצת סדר אני רוב היום בבית נגיד שתיתי כוס מים ברכתי שהכל ואח"כ בורא נפשות . אחרי פרק זמן מסוים אני אוכל למשל ביצים עם שתייה . אני צריך לברך שוב ? מצד אחד לא כוונתי עליהם ומצד שני ראיתי שאפשר לברך פעם אחת אם אין הפסק שזה יציאה מהבית . אשמח לעזרה עד היום כל מה שאכלתי ושתיתי ברכתי גם בפרק זמן של כמה דקות זה נחשב ברכה לבטלה ?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שעשית נכון ובירכת בורא נפשות, אתה ודאי חייב לברך אחר כך שוב שהכל, שכן הברכה אחרונה נחשבת כסילוק דעתך מהמשך האכיל והשתיה. אמנם גם בלי ברכה אחרונה, כיון שלא היתה דעתך כלל לאכול מהביצים, זה ודאי מחייב ברכה נוספת, כל מה שהזכרת שאם לא עשו שינוי מקום וכו' אין היסח הדעת, זה הכל ביחס לדברים שהיה בדעתך לאכול, כמו אדם שרגיל לשתות כמה כוסות מים במהלך הבוקר והוא מכוון לכך מתחילה, אבל כאן הרי לא היתה דעתך לאכול ביצים. מה שאמרנו שאתה עושה נכון, הוא משום שאדם שלא מברך ברכה אחרונה על השתיה מתוך מחשבה שהרי בעוד שעה הוא שותה שוב, מפסיד ברכה אחרונה על הכוס הראשונה, כיון שעד שישתה עוד יעבור כבר שיעור עיכול של שתייה שהוא בערך חצי שעה.
מקורות:
אדם שאוכל ועבר שיעור עיכול מאכילתו חייב לברך פעם נוספת כשימשיך לאכול, ושיעור עיכול בשתייה הוא קצר מאוד, יש אומרים 12 דק' ויש אומרים חצי שעה, וכך ידוע מהבן איש חי, ואם כן יש לדון במי ששתה וכעבור שעה רוצה לשתות שנית אם חייב בברכה ראשונה.
להלכה, המגן אברהם הובא במשנה ברורה סי' קפד ס"ק יז סובר שחייבים לברך פעם נוספת, אולם הרבה אחרונים חולקים עליו בזה, וכן עיקר שאין חיוב לברך שנית כיון שהיתה דעתו מתחילה כך לנהוג. וע"ע מש"כ בזה בס' ציץ אליעזר חי"ב סי' א. אולם, בשו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' קב העיר, שמנהג זה אינו ראוי, כי אף שאכן לא חייבים לברך שנית ברכה ראשונה, מכל מקום מפסידים על ידי כך ברכה אחרונה, שכן כיון שעבר שיעור עיכול, הברכה שיברך בסוף לא תעלה לו לשתייה הראשונה, ולכן עדיף לדעתו לברך ברכה אחרונה אחרי כל שתייה וממילא לברך ברכה ראשונה אחר כך. וכבר הקדימו בזה בשו"ע הרב סי' קצ סעי' ז, שאם אינו שותה מיד שוב, יברך ברכה אחרונה כדי שלא יעבור שיעור עיכול ויפסיד.
שיטה מחודשת יש בזה להגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, והובא בספרו יחוה דעת בכמה מקומות, ראה ח"ו סי' יא, שאף שהוא מברך ברכה אחרונה על הכוס הקודמת הוא אינו מברך ברכה ראשונה על הכוס הבאה, כיון שלא הסיח דעתו מהשתייה בכך שבירך ברכה אחרונה, וכל רצונו לא היה אלא לברך בתוך שיעור עיכול.
