אזכרה בשנה מעוברת בחודש אדר

• נולד בחודש אדר בשנה מעוברת, ושנת הי"ג פשוטה: ילד שנולד בשנה מעוברת, באדר ראשון או שני, נהיה בר מצווה ביום בו נולד בחודש אדר. מכאן נוצר מצב שנער שנולד ביום ה' לחודש אדר ב' יהיה בר מצוה לפני נער שנולד לפניו, ביום י' לחודש אדר א'. כך נפסק ב'שולחן ערוך' (סימן נה, סעיף י): "אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון משנה מעוברת, ונער אחד נולד באדר שני באחד בו, ושנת י"ג אינה מעוברת, אותו שנולד בכ"ט לאדר הראשון צריך להמתין עד כ"ט לאדר בשנת י"ג להיות בן י"ג שנה, ואותו שנולד אחריו באחד באדר השני יהיה בן י"ג שנה כיון שהגיע אחד באדר של שנת י"ג".

• נולד באדר בשנה פשוטה, ושנת הי"ג מעוברת: פוסק הרמ"א (שם) ש"אינו נעשה בר מצווה עד אדר השני". דין זה מבואר על פי דברי התוספות הנ"ל, שחודש אדר א' הוא ה"תוספת" ואינו העיקר, וחודש אדר ב' הוא העיקר. ביאור הדברים תלוי עוד, במה שיבואר בדברי מגן אברהם, כדלקמן.

• נולד באדר א' בשנה מעוברת, ושנת הי"ג מעוברת: המג"א (סי' נה, ס"ק י) מדייק ממשמעות דברי השו"ע שנעשה בר מצווה באדר א', ומי שנולד באדר ב' יהיה בר מצווה באדר ב'. מקשה המג"א (ס"ק י): אילו היה נולד בשנה פשוטה, ושנת בר המצווה הייתה השנה מעוברת, מפורש ברמ"א הנ"ל שבר המצוה שלו באדר ב'. הסיבה לכך היא, שמאדר בשנה שעברה כשהיה בן י"ב עד אדר א' בשנת הבר מצוה לא עברה שנה שלימה, מכיון שבשנה מעוברת יש י"ג חודשים. אם כן, גם כשנולד באדר א', מדוע יהיה בר מצווה בשנה מעוברת באדר א'? הרי סוף סוף, מאדר שבשנה שעברה כשהיה בן י"ב טרם חלפה שנה שלימה.

מחמת קושיא זו פסק המג"א שבאמת הנולד בשנה מעוברת באדר א' נעשה בר מצווה בשנה מעוברת באדר ב'.

מאידך, ה'באר היטב' (ס"ק יא) מביא מדברי האחרונים שפסקו דלא כהמג"א. כך גם מאריך ב'שבות יעקב' (או"ח סימן ט) ע"פ דברי מהר"י מינץ, וכן מכריע ה'משנה ברורה' (ס"ק מג):"אם בשנת הי"ג היה גם כן עיבור, אזי בוודאי היינו אומרים הנולד בראשון יהיה בר מצוה באדר א' והשני באדר ב'".

ובנוגע לטענת ה'מגן אברהם', כותבים רבי שאול ברזם (זכרון שאול סימן כד) ורבי מרדכי קצנלבוגן (קובץ הלכה ורפואה, חלק ד, עמ' קנז), שיש לתלות את מחלוקת המג"א והאחרונים בחקירה: האם כדי להעשות בר מצווה צריכים י"ג שנים שלמות, דהיינו מלאות, או שגדר בר מצווה הוא כשמגיע בפעם הי"ג ליום הלידה שלו. המג"א נקט כצד הראשון, ולכן השנים המלאות לא נגמרות עד אדר ב'. ממילא, הנולד באדר א' בשנה מעוברת, ושנת הי"ג מעוברת, נעשה בר מצווה רק באדר ב'.

האחרונים שנחלקו עליו נקטו שאין בר המצווה תלוי בשנים אלא בהגיע יום הלידה בפעם הי"ג, ומי שנולד באדר א' הרי יום הלידה שלו הוא באדר א', וכשיגיע יום זה בפעם הי"ג יהיה בר מצווה.

• נולד בשנה פשוטה בל' שבט (שהוא א' דר"ח אדר), ושנת הי"ג מעוברת: בשו"ת בנין ציון (סימן קנא) פסק שנעשה בר מצווה בא' דר"ח אדר ב'. זאת, מכיוון שחודש אדר ב' הוא "עיקר" חודש אדר.

אכן, יפה.