שאלה:
מה המקור לטעם ששין של תפילין בצד אחד שין של 3 וצד שני של 4?
תשובה:
הענין הזה הובא כבר בתוספות במנחות בשם שימושה רבה, וענינו לרמוז על שני סוגים של האות שי"ן, אחת, הבולטת, וזו שי"ן של שלוש ירכות, והשניה היא האות שי"ן השוקעת, כלומר שלושת הרווחים שבין ארבעת ירכי השי"ן, הם בעצם האות שי"ן השוקעת, וזה מרמז על אותיות לוחות הברית.
מקורות:
בית יוסף אורח חיים סימן לב
מב ומ"ש רבינו ובעודו לח יעשה כמין שי"ן בולטת וכו'. בפרק הקומץ (לה.) אמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וכתבו התוספות (ד"ה שי"ן) בשם שימושא רבא דשי"ן דימינא תלת רישי ודשמאלא ארבעה רישי ואי אפיך לית לן בה וכתב הרא"ש (הל' תפילין סי' ח) דימינא ושמאלא דמניח קאמר וכן כתב המרדכי (שם יא.) והמנהיג (סי' קנז ד"ה ציפן זהב) וכן כתב הרמב"ם (תפילין פ"ג ה"ב) וכן כתוב בספר התרומה (סי' רח) ומה שכתב נמוקי יוסף (הל' תפילין ז. ד"ה כיצד) דשי"ן של צד ימין היא של ארבעה ראשים ושל שמאל של שלשה ראשים צריך לומר דימין ושמאל דקורא קאמר וזה לשון סמ"ג (שם קד ע"ד) אמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הבית שי"ן וכן מכאן ומכאן דימינא תלת רישי דשמאלא ארבעה רישי פירוש שני יודי"ן יעשה בתוכה כדאיתא בשימושא [רבא] עכ"ל וכתוב בספרי הדפוס על זה (בהגה שם) ואני הנקדן אומן לעשות תפילין קשה בעיני פירוש זה של שני יודי"ן לפי הטעם ששמעתי על שני שיני"ן מתלת רישי ומארבעה רישי שהוא כנגד שני כתיבות שיש לנו כתב הלוחות וכתב ס"ת כתב הלוחות היה כתיבה שוקעת שנאמר (שמות לב טז) חרות על הלוחות הרי שכל האותיות היו מן האויר נמצא שיש לשי"ן ארבע דפנות לשלש אוירות היא שי"ן לארבעה ראשי"ן של קמטים ונעשה שי"ן משלש האוירות ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שהראש אמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה (נפרדים) [ספרדית] וכן לשוקעת והשניה כתיבה בולטת היא כתב ס"ת שכתבו משה שהוא בולט על הקלף לפיכך שי"ן של ארבעה ראשין כנגד שי"ן של קדש היא ראשונה לבתים כמו שכתב הלוחות קדם לכתב ס"ת ועוד שהוא כתב הבורא ראוי להיות ראשון וכן קבלתי מכל מלמדי כי קדש כנגד שי"ן לארבעה ראשין ואם כדברי המחבר נאמר שכתב הלוחות על ימין המניח ומכל מקום קבלתי שאין קפידא בהם ואין פסול אם החליף עכ"ל:
