תרומות – לחץ כאן

מרק על הפלטה באמצעות שעון שבת, מותר?

שאלה:

שלום הרב,
האם מותר בשבת לשים מרק קר על הפלטה כאשר הפלטה כבויה והיא עומדת להידלק בקרוב.
לדוגמא:
בשבת בצהרים הפלטה נדלקת לדוגמא ב- 11:00, האם מותר לשים את המרק על הפלטה ב- 10:00?
אשכנזים וספרדים אותו דין?

תשובה:

 
 

יש להמנע משום איסור חזרה, אף שזה עדיין אינו דולק.

מקורות:

במאכל לח שיש בו איסור בישול אחר בישול ודאי אסור להניח בשבת עצמה, אלא שנחלקו בזה הדעות לגבי אם מותר להניחו לפני שבת:

בענין זה נחלקו הדעות, וכפי שהובא בספר ילקוט יוסף שבת ח”א עמ’ קו: יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלאטה חשמלית שאינה פועלת ובמשך השבת הפלאטה תדלק על ידי שעון שבת והתבשיל יתחמם בשבת, ויש חולקים ואוסרים אפילו כשנותן התבשיל מערב שבת. להלכה, דעת הגרש”ז אויערבך לאסור [למעט מאכל יבש מבושל שאין בו איסור בישול] ובילקוט יוסף שם נקט שהעיקר לדינא להקל כסברא ראשונה, ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה. במה דברים אמורים בערב שבת, אבל בשבת עצמה הכל מודים שאסור לתת שם את התבשיל שהרי הוא גורם לבישולו. לענין זה אין הבדל בין תבשיל צונן לדבר שאינו מבושל כלל, כיון שאנו נוקטים שיש בישול אחר בישול בלח שהצטנן.

המקור למחלוקת:

ראה ילקוט יוסף שם הערה יא שהאריך בשיטות האחרונים בזה, על פי דברי הרמ”א סי’ רנג סעי’ ה שאסר להניח את הקדרה במקום שהגוי יהבוא אחר כך ויבעיר אש אף שלא צוהו לעשות זאת, וכמו כן כאן שהאש תבוא מעצמה, וזאת על פי מה שאמרו בגמרא שאם אחד הביא את העצים והשני הביא את האש, אף הראשון – פטור אבל אסור. לגבי ערב שבת שם דנו אם הדבר נחשב כשהייה כיון שכבר עכשיו מונח במכשיר שהחום יבוא על ידי החשמל. וע”ע שו”ת הר צבי או”ח סי’ לו שהאריך בזה, ובשו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ כו – כז. וראה שם בילקוט יוסף שקיבץ מדברי רבים מהאחרונים שהחמירו וודאי יש לחוש לדבריהם.

לגבי מאכל יבש:

להניחו לפני שבת מותר, אבל בשבת עצמה אסור – ראה חזון איש סי’ לח ס”ק ב, ומשום איסור חזרה [אף שלא שייך איסור בישול].

Join the Conversation

6 Comments

  1. עכ"פ לדעת הגר"ע זצוק"ל הדבר מותר לכתחילה שבלכתחילה בלי צל של פקפוק,
    והבוחר יבחר והחדל יחדל.
    דע עוד, שלדעת הגר"ע מותר גם לשים בשבת מאכל מבושל בשיעור של בן דרוסאי על פלטה שעתידה להדלק ע"י שעון שבת וכך ימשיך המאכל להתבשל בשבת.
    לא חייבים להסכים עם הגר"ע, אבל זו הפסיקה וודאי שבני ספרד שהולכים ברובם אחרי פסקי הגר"ע יכולים לעשות זאת ואין בזה צד של חוסר יראת שמיים חס ושלום

  2. ציינתי שכתב המחמיר תבוא עליו ברכה ולא הבנתי למה כתבת לכתחילה בלכתחילה בכזו תקיפות חריפה, וברור בעיני שאין להכנס לספק איסור בישול חלילה שיש שאסרו איסור גמור. והתפיסה השגויה כביכול אם רב הוא ספרדי ההלכות שלו לספרדים ואם הוא אשכנזי לאשכנזים זה חסר טעם. יש בזה מחלוקת בין פוסקי זמנינו ואין צד שזה מותר לכתחילה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל