צריך להפריד את העלים, להשרותם, לשטוף בזרם מים, עדיף לשפשף בספוג את העלים. גם בעלים דקים יש לעשות כנ"ל, קשה יותר לשפשף, אבל צריך להשתדל. וכמובן יש לקנות בהכשר טוב.
רבני בית הוראה
הצטרף לדיון
11 תגובות
לפי הגאון הרב שי עמאר שהוא אחד ממומחי הכשרות בדורנו, קשה מאוד מאוד לנקות אצות.
כדאי להזהר מאוד בדבר, פעמים שדבוקים אליהם סרטנים זעירים מוסבים היטב
לכן חשוב הכשרות המוקפדת.
אני לא בטוח שלא הייתי מצרף את המוצר הזה לרשימת מוצרים שראוי לו לאדם שלא לצרוך גם אם בכשרות גבוהה:
1. כרובית
2. ברוקולי
3. תותי שדה
4. עלי גפן מה שנקרא אצלנו בעדות המזרח "יפרח"
5 עלי ארטישוק
וואו, אני רואה שעשית שטייגען היום, כבר נתייחס לכל תגובותיך…
מה שאמרתי בכשרות מהודרת הכוונה פיקוח על חרקים, לא התכוונתי לפיקוח על תרומות ומעשרות.ובענין זה ברוקולי וכרובית אני מכיר [אגב לא תמיד, קשה להם להצליח בזה] השאר אני לא בטוח שיש.
אני מכיר מומחה עולמי בתחום הכשרות שאמר לי שגם את הכרובית\ברוקולי בהשגחות המעולות, לא מעז לאכול.
אבל כמובן הוא מורה לשואלים שאכן מותר לאכול את המוצר הזה מההשגחות הגבוהות, אלא שעל עצמו גזר שלא לאכול. כנראה החשש במוצרים הללו כל כך גבוה, שאפילו עם ההשגחות המעולות 100% בטחון אין לנו.
קימים גם תותי שדה ללא תולעים בהשגחה מעולה (בעונה שלהם)
אני מכיר רק קפואים.
לענ"ד לא יקרה כלום אם אדם יראש שמיים יוותר על תותי שדה.
החיים ממשיכים ברוך השם, שום נזק לא יארע.
השם בטובו הגדול נותן לנו שפע של מאכלים ופירות בצבעים ובטעמים שונים, ומה יש אם נמסור נפש ונוותר על מספר מצומצם של פירות וירקות (תאנים, תותים, ברוקולי, כרובית, עלי גפן)
ככלל זה נכון, אבל אם יש בהשגחה מעולה נקי מחרקים אפשר לאכול.
אנחנו מדברים כאן על דברים שהחששות בהם גובלים באיסורי תורה.
יש דברים שהוכיחו את עצמם כמו גידולי ירק מבוקרים (חסה,פטרוזיליה וכד') וגם אז רק לאחר פעולות שטיפה והשרייה כמבואר בהוראות.
מאידך, דברים כמו ברוקולי וכרובית ותותי שדה, מאוד מאוד מאוד מאוד קשה להגיע בהם לדרגה של חזקת נקי, המציאות מראה שהם נגועים ברמה בלתי נתפסת..
אגב לגבי עלי ירק, ישנם היום חברות שמוכרות חסה\פטרוזליה וכד' באריזות ניילון יפות להפליא, כאשר מבעד לניילון האריזה הלקוח רואה חסה נקיה ויפה ללא גרגיר אחד של חול, ויש כיתוב באותיות גדולות "נקי מחשש טבל ושביעית, הופרשו תרומות ומעשרות כדין"
ואילו באותיות קטנות הנראות רק לעיני המתבונן היטב כתוב שהגידול אינו נקי מחרקים.
וראיתי במו עיניי שאנשים שיש להם מודעות לנושא החרקים רכשו אותם בבטחון מלא שמדובר בירק נקי מחשש תולעים..
ממש מגוחך, נותנים השגחה על טבל ושביעית אבל נותנים לך לאכול טריפסים וחרקים. קצת כמו למכור לאדם בהמה טמאה שהקפידו לנקר את החלב שלה ובדקו את ריאותיה שיהיו ללא סרחות וללא דופי…
פשוט וברור שאנחנו מדברים רק על השגחה מהודרת המפקחת מחרקים והדבר מוצהר על האריזה.
לפי הגאון הרב שי עמאר שהוא אחד ממומחי הכשרות בדורנו, קשה מאוד מאוד לנקות אצות.
כדאי להזהר מאוד בדבר, פעמים שדבוקים אליהם סרטנים זעירים מוסבים היטב
לכן חשוב הכשרות המוקפדת.
אני לא בטוח שלא הייתי מצרף את המוצר הזה לרשימת מוצרים שראוי לו לאדם שלא לצרוך גם אם בכשרות גבוהה:
1. כרובית
2. ברוקולי
3. תותי שדה
4. עלי גפן מה שנקרא אצלנו בעדות המזרח "יפרח"
5 עלי ארטישוק
וואו, אני רואה שעשית שטייגען היום, כבר נתייחס לכל תגובותיך…
מה שאמרתי בכשרות מהודרת הכוונה פיקוח על חרקים, לא התכוונתי לפיקוח על תרומות ומעשרות.ובענין זה ברוקולי וכרובית אני מכיר [אגב לא תמיד, קשה להם להצליח בזה] השאר אני לא בטוח שיש.
אני מכיר מומחה עולמי בתחום הכשרות שאמר לי שגם את הכרובית\ברוקולי בהשגחות המעולות, לא מעז לאכול.
אבל כמובן הוא מורה לשואלים שאכן מותר לאכול את המוצר הזה מההשגחות הגבוהות, אלא שעל עצמו גזר שלא לאכול. כנראה החשש במוצרים הללו כל כך גבוה, שאפילו עם ההשגחות המעולות 100% בטחון אין לנו.
קימים גם תותי שדה ללא תולעים בהשגחה מעולה (בעונה שלהם)
אני מכיר רק קפואים.
לענ"ד לא יקרה כלום אם אדם יראש שמיים יוותר על תותי שדה.
החיים ממשיכים ברוך השם, שום נזק לא יארע.
השם בטובו הגדול נותן לנו שפע של מאכלים ופירות בצבעים ובטעמים שונים, ומה יש אם נמסור נפש ונוותר על מספר מצומצם של פירות וירקות (תאנים, תותים, ברוקולי, כרובית, עלי גפן)
ככלל זה נכון, אבל אם יש בהשגחה מעולה נקי מחרקים אפשר לאכול.
אנחנו מדברים כאן על דברים שהחששות בהם גובלים באיסורי תורה.
יש דברים שהוכיחו את עצמם כמו גידולי ירק מבוקרים (חסה,פטרוזיליה וכד') וגם אז רק לאחר פעולות שטיפה והשרייה כמבואר בהוראות.
מאידך, דברים כמו ברוקולי וכרובית ותותי שדה, מאוד מאוד מאוד מאוד קשה להגיע בהם לדרגה של חזקת נקי, המציאות מראה שהם נגועים ברמה בלתי נתפסת..
אגב לגבי עלי ירק, ישנם היום חברות שמוכרות חסה\פטרוזליה וכד' באריזות ניילון יפות להפליא, כאשר מבעד לניילון האריזה הלקוח רואה חסה נקיה ויפה ללא גרגיר אחד של חול, ויש כיתוב באותיות גדולות "נקי מחשש טבל ושביעית, הופרשו תרומות ומעשרות כדין"
ואילו באותיות קטנות הנראות רק לעיני המתבונן היטב כתוב שהגידול אינו נקי מחרקים.
וראיתי במו עיניי שאנשים שיש להם מודעות לנושא החרקים רכשו אותם בבטחון מלא שמדובר בירק נקי מחשש תולעים..
ממש מגוחך, נותנים השגחה על טבל ושביעית אבל נותנים לך לאכול טריפסים וחרקים. קצת כמו למכור לאדם בהמה טמאה שהקפידו לנקר את החלב שלה ובדקו את ריאותיה שיהיו ללא סרחות וללא דופי…
פשוט וברור שאנחנו מדברים רק על השגחה מהודרת המפקחת מחרקים והדבר מוצהר על האריזה.
השאר תגובה