שאלה:
ברמ"א סי' רצ"א ס"ב, אסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרות הנשמות לגיהנם וכו', וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו, ומ"מ אין לשתות מים מן הנהרות אבל בבית שרי, ע"כ.
נסתפקתי אם מותר לשתות מן המים שבכיור כיון דהמים כבר נשאבו מן הנהר ונמצאים בסילונות, או אסור כיון דלכאורה מחוברים בסופן לנהר.
תשובה:
שלום וברכה
מדברי המשנה ברורה שם ס"ק יב דייקו אחרונים, שלדעה הראשונה שהביא הרמ"א שם גם מים שבבית אין לשתות בין השמשות, גם לא מבקבוקים וכלים, ויש שהקפידו בזה, כמובא במנהגי החתם סופר, וכן נהג בעל הקהילות יעקב כמובא בס' ארחות רבינו ח"א עמ' קכו, אמנם גם לדעה השניה נראה שנהגו להחמיר במי ברז כיון שזה מחובר בסופו למאגרי מים טבעיים. יצויין כי כל מה שמעורב במשהו אחר – משקה ממותק – מותר.
מקורות:
תוספות מסכת פסחים דף קה עמוד א
והנ"מ דאכלו ושתו מעיקרא – משמע שהיו אוכלים בשבת סמוך לחשיכה ותימה שלא נהגו לאכול בין מנחה למעריב וגם ר"ת כעס על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב דאמר במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל את קרוביו המתים וכתב שפעם אחת אירע מעשה בלותיר ובא לידי סכנה ובקושי התירו ערב יום הכפורים לאכול אחר וידוי משום שכרות וגם תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה התירו בקושי ויש לדחות דמיירי הכא שהתחילו בהיתר ובאמצע סעודה התפללו מנחה והיכא דהתחילו בהיתר מותר להשלים.
משנה ברורה סימן רצא ס"ק יב
(יב) הנהרות – ס"ל לדעה זו דמה דאיתא במדרש הנ"ל דאין לשתות מים בין השמשות היינו דוקא בשותה מן הנהרות:
איך אפשר א"כ לשתות בס"ג? ומה בקשר למי סודה?
לפני בין השמשות או אחרי צאת הכוכבים. אבל נראה שהמנהג להקל.
השאר תגובה