מוקצה לחצי שבת

ומה זה שונה מאיזמל של מילה שהמשנב בסימן שי ס"ק טו אומר שרק בגלל שהיה מוקצה בבין השמשות לא אומרים אין מוקצה לחצי שבת הרי הוא אסור בעצם
שייך לומר שבקדירה רק בגלל שהיא טפלה מותר לטלטל ולא שהיה לקדירה היתר בעצמה?

יש חילוק יסודי בין איסור טלטול של כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל לבין איסור מוקצה מחמת גופו וחיסרון כיס
איסור מוקצה הוא תקנה קדומה [כמו שאיתא בגמ' אצל שלמה המלך ששלח לשאול שאבא מת ומוטל בחמה וכו'] ויש בזה גם העניין של מיגו דאיתקצאי ואין מוקצה לחצי שבת וכו',
ויש את גזירת טלטול שנתקנה בשנים מאוחרות יותר שבתחילה גזרו על הכל וחזרו והתירו כלי שמלאכתו להיתר והשאירו רק את מלאכתו לאיסור וכו',

ולכן לכאורה גבי קדירה זה לא הנושא של מוקצה לחצי שבת ורק יש את האיסור של טלטול כלים ולכן כשיש בו מאכל אין איסור טלטול אפילו מחמה לצל כי הוא בטל לכלי וכשפינו ממנו המאכל הוא אסור בטילטול מחמה לצל כמו שאר כלי שמלאכתו לאיסור,
ולגבי סכין שזה הנושא של מוקצה מחמת חיסרון כיס שם יש את הנושא של מוקצה לחצי שבת.
(ולכאורה לשיטה שהסכין אינו מוקצה בשבת שמלו בו יהיה עליו דין כלי שמלאכתו לאיסור)