כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר

מה אם גם בימות-החול הוא מקליד בה למרות שאינה מחוברת לחשמל, כי נוח לו להקריא תפילה ככה בביתו, ואין לה כל תשמיש חוץ מזה = היא לעולם לא משמשת במטרתה המקורית ביחד עם מחשב, אלא רק לתפילה בלי-חיבור לחשמל. -גם אז מדובר בוודאות בכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר ?

למה השימוש ביום חול לתפילה לא ייחשב למלאכת היתר של הכלי?
לא צריך שהכלי יהיה מיועד גם למלאכת היתר אלא מספיק שתהיה לכלי אפשרות של מלאכת היתר. (ע"ע פטיש לפצוע אגוזים)

כבוד הרב שליט"א.
לענ"ד יש לחלק טובא בין סוגיית יחוד כלי לבין הנידון של כלי שמלאכתו איסור שאין לו מלאכת היתר.

בסוף סימן שח הסוגיא היא שינוי תכליתו של הכלי.

כאן אנו לא עוסקים שינוי התכלית. התכלית היא מלאכת האיסור. אנו רק רוצים להגדיר האם יש גם מלאכת היתר.

ולכן, התיר הגרש"ז בשולחן שלמה :
"שהמאוורר אינו פועל שאסור לטלטלו כלל כיון דאין לו שום שימוש, אמנם אם יש לו איזה שימוש אפי' שאינו מצוי, סבר דחשיב ככלי שמלאכת לאיסור, וכגון במפתח של מכונית דשרי לצורך גופו ומקומו, משום שראוי לתפוס בזה דפים שלא יתפזרו".

ועוד הרבה דוגמאות באחרוני זמננו.

וכמו שהוכחתי מפטיש לפצע בו אגוזים שאין זו תכלית הכלי כלל וכלל. בזמננו עכ"פ.

ישר כח

יישר כח.
לתועלת הענין אני מצרף את דברי החזו"א באגרת.
מעומק נועם השכל, שאין מעט במספר, מכריע כאן הכף, אלא יש באדם כחות נפרדות במדת הדרך ארץ, וכל אדם יש בו אנינות הדעת והתפנקות, ואתפוש למשל אדם לוקח קורנס ופוצע בו אגוזים בשביעת נפש, ואם יקח בנו הקטן נר של נפטא ויעמידנו על הכוס של יין ושל חלב לכסות את הכוס יגער בו אביו שיראה בזה חסרון דרך ארץ וכן כל הני דנשנין ר"פ כל הכלים הן תשמישין מנומסין, אבל חצוצרה ומטה של מעות וקינה של תרנגולין, אין תשמיש היתר שלהן מנומס רק משונה, כגון לפצוע אגוזים בחצוצרה ובמטה ובקינה ונשמת האדם עשירה בגוונים ואי אפשר לירד לסוף דעתה, למה קוראה לזה ישר ולזה משונה, אבל כן הוא הדבר. ומה שהזכירו תו' (דף לו. ד"ה הא ר"י) תשמיש היתר מעט, אינו מעט במספר ואיה סופר ומה ערך יש לזה, אלא ענינו תשמיש שנאוי לרגשי בני אדם, וגם תשמיש היתר של שירים אינו אלא באופן משונה ושינוים אי אפשר ליתנם במאזנים ולשקול איזה משונה יותר שאין השינוי גוף אלא צורה, ולהכניס כאן דקדוק בתשמיש ההיתר שישקל אם ראוי לקבוע על מלאכת ההיתר שם תשמיש כלי, ולהאמין שבשעה שדנו אם מותר לטלטל קורנס לפצוע אגוזים דנו אם הכאה תשמיש כלי, וכן דנו אם תשמיש כיסוי תשמיש כלי זהו יציאה מכונת האמת, דאין צריך רק תשמיש היתר נאות לבני אדם ותו לא, ותנן קכ"ד ב' שברי ערבה לכסות כו', וכיסוי הוא תשמיש חשוב, ומעולם לא דנו עליו מצד תשמישו, אלא דנו בדבר שהוא מבלתי חביבים על בני אדם … וטביעות עינא בדרך הגמ' הוא היסוד היותר חזק בלימוד ההלכה