טומאת כהן – התנדבות לארגון הצלה

ישר כח גדול.
עצם ההצלה היתה ברורה לי שמתורת. מ"מ יש דברים המתלווים, כגון שצריך ללוות חולה שטיפל בו (באופן שאין פיקוח נפש) לבית חולים שיש שם מת, ובכגון זה, לא נראה לי שבמציאות אינו יכול להישמט ולחכות למישהו אחר שיכנס לבית החולים במקומו. או עוד אופנים אחרים שיכול להיכשל בטומאת מת, בלי ההיתר שמטפל בפיקוח נפש, האם בגלל בעיות אלו, כדי שימנע?

במחילה מהרבנים אך לא זכיתי להבין דין זה. בהלכות שבת הרי הכלל הוא "הזריז נשכר והנשאל מגונה" ולא עושים ע"י נשים וקטנים אלא ע"י גדולי ישראל כיון שעד שימתינו לאדם אחר (גוי או קטנים וכדו') יסתכן החולה. ומאי שנא הכא שיצטרכו להעדיף א' שאינו כהן? בזמן שהם דנים מי כהן ומי לא מוטל לפניהם מקרה של פקו"נ! כמו"כ בענין הלימוד (גם במקרה של רופא), הרי זה הכנה רבתי ואם לא ילמד לא יוכל לרפאות וכשם שהתירו סופו משום תחילתו כ"ש הכא היה צריך להיות שיתירו תחילתו משום סופו!