שאלה:
כבכל שנה אני נוהג להוציא מהמקפיא את המצות הרכות כשלוש שעות לפני ליל הסדר ולהפשירן. האם ניתן השבת לנהוג כך?
תשובה:
אין להוציא כיון שלא ניתן לאכול מהן בשבת שיש בו איסור אכילת מצה.
מקורות:
אסור להניח בשבת תבשילים על פלטה כבויה שעתידה להידלק בשבת עצמה מצד מלאכת בישול ושהייה בתחילה בשבת.
לענין דברים אחרים שאין בהם איסור בישול (כגון דברים יבשים ומבושלים שנותנם על גבי קדירה ריקה, ויש מתירים אף ללא קדירה) אם מותר להכינם ליום טוב, וכן הוצאת מאכלים מהפריזר וכדומה, לכתחלה צריך להמתין עד זמן צאת הכוכבים ואז לעשות פעולות הכנה ליום טוב.
אך אם זו שעת דחק, מותר לעשות זאת בשבת, אך דוקא בזמן מוקדם שלא ניכר שעושה זאת לצורך יום טוב.
המקורות לכך: הנחת מאכלים על גבי הפלטה פסק החזו”א סי’ ל”ח סק”ב שאסורה אף כשהפלטה כבויה. ולדעת האגרות משה ח”ד סימן ע”ד כתב שבמקום שאין יכול לבשל מותר להניח בשבת דברים מבושלים.
לענין הכנת דברים אחרים שאין בהם איסור זה, בחיי אדם כלל קנ”ג ס”ו פסק שאין איסור הכנה בדבר שאינו גמר הפעולה, ולכן התיר בשעת הדחק להביא יין מיום טוב לחבירו, אך כתב שדוקא בתנאי שזה לצורך מצווה ועושה זאת בעוד היום גדול שאין ניכר הדבר שעושה זאת לצורך מחר, ושיעשה זאת בשינוי.
המ”ב סי’ תרס”ז סק”ו ובשעה”צ סי’ תק”ג סק”ב פסק את דברי החיי אדם להלכה.
ובעיקר דברי החיי אדם נראה לבאר גדר הדבר, דיש שני גדרי איסור הכנה, דבדבר שהוא גמר ענין הרי אם עושה לצורך חול מיקרי מלאכה בשבת או ביום טוב, אך בדבר שאינו גמר ענין אלא טירחה בעלמא כגון להביא יין [או נידון דידן להוציא מאכלים מהפריזר] הרי שאין כאן איסור מלאכה, אלא הגדר הוא שהוא מבזה את השבת בזה שהוא מתנהג בשבת כדרך חול, ולכן אם אין זה ניכר שזה לצורך חול כגון שעוד היום גדול, והוא גם עושה זאת לצורך מצוה, ורק מחמת הדחק אין זה נחשב לבזיון השבת.
ואם כן גם בנידון דידן לכאורה, אם זאת שעת הדחק שלא יהיה לו מאכלים מופשרים בליל שבת מותר, אלא שצריך לעשות שינוי.
