תרומות – לחץ כאן

תפילת ערבית מוצאי שבת מפלג / קריאת המגילה בפלג

שאלה:

שלום וברכה
היום בצרפת עם מצב המגיפה יש הסגר משעה שש בערב עד שעה שש בבוקר ובין השעות הללו מי שנתפס בחוץ עלול לקבל קנס ובשביל כך נוצרת בעיא איך להתנהג בשבת מה הכי טוב להתפלל מנחה בציבור לפני הפלג וערבית בציבור אחר הפלג כדי להגיע הביתה בסביבות שש ורבע מוצאי שבת הוא בסביבות שבע ורבע או להתפלל מנחה בציבור וכל אחד יחזור הביתה ויתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים ביחיד בביתו?
וכן בנוגע לקריאת מגילה מה עדיף בציבור ברוב עם אחרי הפלג או ביחיד בבית אחרי צאת הכוכבים?
בברכה

תשובה:

שלום וברכה

1. בשבת אין להתפלל ערבית מקדם, עדיף שכל אחד יתפלל בביתו, ראה בענין זה כאן.

2. לגבי קריאת המגילה, ודאי יש לקרוא בבית הכנסת מפלג, שהרי לא כל אדם יודע לקרוא ויש אנשים שיוותרו לגמרי על המצוה חלילה, אבל כל מי שיכול לקרוא שוב בלילה בלי ברכה, יעשה כך.

מקורות:

1. מצאנו בברכות (כז,ב) רב יאשיה התפלל של מוצאי שבת בשבת. כלומר, הוא התפלל ערבית לפני צאת השבת. והכוונה היא כולל הבדלה בתפילה, שהרי בהמשך הגמ’ שואלת, האם הוא הבדיל גם על הכוס או לא. וכתבו שם התוס’ (דה צלי): “צלי של מוצאי שבת וכו’ – יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה”. כלומר, ודאי שלכתחילה אסור היה לו להתפלל כך, שהרי בכך הוא מפסיד תוספת שבת. ואם כך, מבואר בדברי התוס’ שלא ניתן להתפלל ערבית עם המבדיל, ולהתנות שהוא מתכוון להאריך את השבת, שאם כן בודאי היה מתנה כך. [עי’ תשובות והנהגות ח”ה עמוד רפח].

אולם סיבה זו לא הובאה להלכה, בשו”ע (סי’ רצג) הביא כי אם הוא אנוס יכול להתפלל מעריב של מוצאי שבת בשבת. וכתב במשנה ברורה (ס”ק ט’): “ומ”מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו”ש ואף דבע”ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא”כ במו”ש”. כלומר, סיבה זו של תוספת שבת במוצש”ק לא הובאה להלכה. ואם כך, כנראה שאם עדיין אינו עושה מלאכה ברגעים המועטים לאחר צאת הכוכבים, עדיין קיים תוספת שבת למרות שהתפלל כבר.

אמנם בשו”ת דברי יציב (ח”א סי’ קלד) כתב שהנוהגים כר”ת לא יתפללו ערבית מוקדם גם אם לא יהיה להם מנין מאוחר יותר. אבל נראה שזה בגלל שכידוע דעתו היתה כר”ת לגמרי. אבל היום בדרך כלל הנוהגים להחמיר כר”ת בדאורייתא אינו אלא משום חומרא. וראה בשולחן שלמה (סק”ב) שהובא בשם הגרש”ז אוירבך שאם אין לו אפשרות לעשות הבדלה מאוחר יותר, יכול לשמוע הבדלה ממישהו אחר.

2. על כך שמעיקר הניתן לקרוא את המגילה כבר מפלג המנחה בשעת הדחק, ראה בית יוסף סימן תרפז בשם ארחות חיים ראב"ד המובא בכלבו ועוד, וכן הובא במאירי פרק קמא דמגילה, , וכן דעת השלחן ערוך שציינת והמגן אברהם שם, וראה בביאור הלכה שם שכך עיקר הדין להלכה, אמנם בפרי חדש שם האריך לתמוה על שיטה זו, שהרי נאמר ולילה ולא דומיה לי, כלומר שלכל מה שצריך לילה הזמן הוא רק לאחר צאת הכוכבים, ואין לזה ענין עם הנושא של תפילת ערבית שלכתחילה זמנה תלוי בזמן הקרבת הקרבנות, וכן הובא בחיי אדם וערוך השלחן. אמנם רבים הסכימו לשולחן ערוך בענין זה, ראה מור וקציעה שם, ברכי יוסף שם, בגדי ישע מאמר מרדכי, דרך החיים,  ועוד אחרונים, וראה בביאור הלכה שם שבשעת הדחק גדול גם בציבור ניתן לקרותה לפני זמנה. על עצם טענת הפרי חדש יש אריכות גדולה באחרונים לגבי ספירת העומר, ראהסי' תפט ובביאור הגר"א שם, וכיון שקריאת המגילה בלילה היא דרבנן זה ודאי עוד צירוף בשעת הדחק לסמוך על כל המקילים הנ"ל. אעפ"כ אני מהסס מאוד לומר שניתן יהיה לקרוא בברכה באופן כזה אחר שיש אחרונים שהסכימו לפרי חדש, כדאי לשאול עוד רבנים לענין הברכה בכהאי גוונא. ודאי שבן תורה יראה לקרוא שוב בלילה ללא ברכה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל