תרומות – לחץ כאן

כשרות סיר חד פעמי לפסח

שאלה:

שלום הרב
האם סיר חד פעמי מאלומיניום צריך הכשר לפסח? (יש עליו הכשר אבל לא כתוב מאושר לפסח)

תשובה:

שלום וברכה

מומלץ שיהיה הכשר לפסח, לפעמים מרוח שמן ויש בזה חשש קטניות [החשש קיים בעיקר לאשכנזים כמובן].

Join the Conversation

10 Comments

  1. נא שים לב ידיד השואל, רוב ככל הסירים החד פעמיים מיובאים מחו"ל.
    לדעת הגר"ע יוסף, גם סיר\חמגשית\כל כלי אוכל חד פעמי שמיובא מחול טעון טבילה, שם כלי עליו אפילו אם משתמשים בו שימוש אחד ויחיד.

  2. כעת כבודו מכיר, זו דעת הרב עובדיה והיא בגדר חיוב לכל מי שהולך בתורתו של הגר"ע.
    כמובן יש מקילים.
    ומדוע לא לקנות רק תוצרת הארץ ובכך לצאת מספק?
    ביראי שמיים עסקינן..

  3. הנימוק הוא פשוט והגיוני עד מאוד, ומתקשר גם לשאלה האם מותר לקדש על כוס חד פעמי (והנה ידוע שפסק הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל,שהרב עובדיה כינה אותו מופת הדור באחד מספריו, שאין לקדש על כוס העשוי מנייר עב או קרטון, כיוון שאינו עשוי אלא לשעה ואין לו שום חשיבות. והעיר על דבריו הגר"ע, שמכיוון שהכוס הוא בשלמותו משעה שיצא מיד היוצר, אין לנו כל מקור לאוסרו. וכ"כ בספר אז נדברו חלק ו עמוד קנד, להשיב ע"ד האגרות משה, שהרי אפילו בקבוק של יין כשר לקדש עליו, והעלה במסקנתו להתיר.)

    הרי לך שמכיוון ששם כלי על החמגשיות\סירי אלומיניום האלה, ותשמישן הוא חשוב (מכינים בהם אוכל, ולמטרה זו נעשו), אז יש בהם תורת כלי, וזה שמשליכים אותם אחרי האוכל כיוון שהשפע גדול בעולם ב"ה ושכך ימשיך, זה לא מפקיע מהם תורת כלי, וממילא טעונים טבילה (אם כי ללא ברכה משום סב"ל, שסוף סוף יש חולקים)

    דרך אגב, המהרש"ל כתב בפירוש דבעינן כלי חשוב, אין החשיבות תלויה אם נעשה בדבר זול או לא, אלא הכוונה שהתשמיש שלהם חשוב, והלא בשעת הסעודה\הבישול\אחסון האוכל, ודאי תשמישן חשוב!

    ולגבי מקור, ראה חזו"ע א עמוד נו שכותב בפירוש: "…ומכל האמור שלדעת הרבה אחרונים יש ורת כלי גם על שימוש חד פעמי, נראה לי דכלי אלומיניום שעשויים לשימוש חד פעמי, צריכים טבילה בלי ברכה כשהם נקנים מהגוי, דכלי סעודה מקרו"…"

  4. ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.
    מדברי הראש"ל הרב יצחק יוסף

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל