שאלה:
חבילת טישו שהסתיימה באמצע השבת- האם השקית שהכילה את נייר הטישו- נהפכת למוקצה מחמת גופו?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
תשובה:
כל זבל הוא מוקצה בשבת, ומותר לסלקו רק אם הוא מפריע ועל פי גדרי כללי דין גרף של רעי.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
1. אבל מדובר בניילון נקי שהכיל טישו לפני כן? זה מוגדר כגרף של רעי? כזבל?
2. יש הבדל בין גרף של רעי לזבל רגיל?
3. יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
לא אמרתי שזה גרף של רעי, אמרתי שזה שזבל ומוקצה ויותר לטלטלו רק עד כמה שיפריע ויחשב כגרף של רעי. בדרך כלל אם זה במקום מרכזי כמו על שולחן האול זה מפריע.
אסביר יותר:
זה נמצא בחדר השירותים, אני משתמש בנייר טישו כנייר טואלט ואני רוצה להזיז את השקית הריקה של הטישו כדי להגיע לנייר טישו שנמצא עליה כדי להשתמש בו לקנח צואה או שתן? יש בזה בעיה?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
אם אתה נוגע בנייר ולא בשקית הריקה, גם אם היא זזה על ידי כך זה טלטול מן הצד ומותר.
ויותר ממוקד:
ואם בטעות הזיז את השקית הריקה כדי להגיע לנייר, אסור להנות מן הנייר עד שיוצאת השבת מצד איסור הנאה ממעשה שבת? ולעניין זה כבר יש הבדל בין אם הזיז את השקית בשוגג או במזיד?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
ודאי מותר להשתמש בנייר משתי סיבות: ראשית גם בפעולה כזו שבאת היא זו המאפשרת להגיע לנייר יש מחלוקת בין פוסקי זמנינו אם יש איסור של מעשה שבת, נניח, מישהו פתח עבורי דלת אלקטרונית באיסור בשבת, האם זה אוסר את הכניסה לחדר, הגרי"ש אלישיב מתיר כיון שזו רק הסרת מונע, אבל כאן לא צריך להגיע לכך, זה מותר משום שלא זה איפשר את ההגעה לנייר, במעט יותר זהירות היה אפשר גם בלי זה, ממילא אין איסור, אבל כמובן היה כאן נושא של טלטול מוקצה.
שאלה: הגרי"ש אלישיב זצ"ל הגדיר זאת לכאורה במעשה שבת של גוי (לגבי דלת שננעלת אוטומטית במלון וההנאה מכך שגוי פתח אותה עבור היהודי באופן אלקטרוני)-האם הוא הדין במקרה הזה? אין הבדל בין הנאה ממעשה שבת של גוי לזה של יהודי? הרי באיסור הנאה ממעשה שבת של יהודי יש חילוק בין אם המעשה שבת נעשה בשוגג או במזיד?
אין קשר, הנושא כאן הוא האם הסרת מונע נחשבת הנאה.
1. אפשר לומר שאם היה עוד נייר בשירותים בחבילת טישו פתוחה אחרת שאינה על מוקצה- אין כאן הנאה ממעשה השבת כי יכל להנות גם בלי הזזת המוקצה? למרות שזו חבילה אחרת ובפועל לא רצה להשתמש בה?
2. הנאה מהסרת המונע= שלא נעשה שינוי בחפץ עצנו שממנו נהנה? זו אותה הגדרה בדברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל?
1. כאמור כאן אין חשש בלאו הכי.
2. כן.
אפשר בכלל לומר שכיוון שמוקצה דרבנן יש כאן שוגג בדרבנן ומותר מצד זה להנות לכתחילה?
זה לפי כל הפוסקים ואולי שונה הדין מאשכנזים לספרדים בזה?
אני לא יודע למה אתה מתעקש לעשות בעיה ממה שאין בעיה ואז לכתוב היתרים דחוקים במקום שאין צורך והכל מרווח…
השאר תגובה