שאלה:
האם הכלל של אין בישול אחר בישול חל גם בבשר בחלב? אם יש לי בסיר א' בשר מבושל כל צרכו רותח ובסיר שני חלב רותח, האם בערבוב ביניהם עדיין עוברים על האיסור?
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים, בשו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' מד כתב שיש איסור בישול אחר בישול בבשר וחלב, וכן נקט באליה זוטא סי' תרעג [עיי"ש נדונו אם ניתן להדליק בשמן של בשר בחלב, ודן שם שממה נפשך יש לאסור משום בישול אחר בישול] וכן כתב בפרי מגדים יו"ד סי' פז שפ"ד ס"ק ב, וסי' צט שפ"ד ס"ק יא, וראה שו"ת חתם סופר סי' פב שמחלק בין אם כבר התבשלו יחד ושוב מבשלם יחד שאין בישול אח בישול, לבין אם נתבשל כל אחד בפני עצמו ועכשיו מערב ומבשל שזה אסור מן התורה. וראה מה שהאריך בזה ביביע אומר ח"ז יו"ד סי' ה.
פרי מגדים יורה דעה שפתי דעת סימן פז ס"ק ב
כתב בשו"ת שער אפרים סי' ל"ח חמאה שבשלו בקדירת בשר בן יומו העלה לנר חנוכה שרי דמצות דרבנן נמי לאו ליהנות ניתנו ושרי הא נרות של חול אסור ונקברין לא ישרפו לא שייך בנר חנוכה דלא נשאר אפר עכ"ל וזה היפך מה שכתבנו בט"ז בשם מנחת יעקב בסולת בלולה בטיגון אין לאסור בהנאה ועיין שבת פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה דמותר להשתמש לאורה והוקשה להם לתוס' דלמא הטעם כבתה זקוק כו' אין להקשות והאיכא איסורי הנאה י"ל דאמתני' קאי שאמרו חז"ל ושם לא הוזכר איסורי הנאה. עתה בהעתקה שלישית ראיתי באליהו זוטא או"ח תרע"ג אות ב' תמה עליהם דלהדליק נר חנוכה אסור דעובר על בישולו יע"ש דיש בישול אחר בישול כמבואר בסי' שי"ח הנה מ"ש כמבואר בשי"ח לענ"ד אף יבש או רותח לח דלא שייך בישול אחר בישול בשבת אפי' הכי בבשר בחלב בישול הוה ובמקום אחר כתבנו [הגהות רעק"א: נ"ב לקמן סי' ק"ה במשבצות זהב ס"ק ב'] ולהליץ בעד שער אפרים יש ליישב קצת טיגון לאו בישול הוא ואסור בהנאה מדרבנן כיש"ש יע"ש:
שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן פב
אעוררהו במ"ש פר"ח סי' צ"ד אדברי הש"ך סק"ד דכל בליעה ובליעה נעשה בב"ח =בשר בחלב= חדש יש לי עיון בזה אי שייך בבב"ח בישול אחר בישול הא לא תבעי' לי' דבשר דנתבשל בפ"ע עם חלב שנתבשלה בפ"ע ואח"כ נתבשלו זע"ז בודאי שייך ביה בב"ח דאוריי' מש"ס ר"פ כ"ה דמשני שמא יעלה באלפס רותח אבל אחר שכבר נתבשל הגדי בחלב אמו אם חזר ובשלו אפשר דלא שייך בי' תו בב"ח דאוריי' ואפי' נצטנן ומחממו נמי לא דדוקא לענין שבת ה"ל כבשול משום דה"ל מלאכת מחשבת וכמ"ש ט"ז בא"ח סי' שי"ח סק"ד ומסולקת תלונות הפר"ח ואף על גב שהש"ך לא נחית לכך.
שו"ת יביע אומר חלק ז – יורה דעה סימן ה
הדבר שנוי במחלוקת האחרונים אם יש בישול אחר בישול בבשר בחלב. כי הנה האליה רבה (סי' תערג סק"א) כתב וז"ל: בשו"ת שער אפרים (סי' לח) האריך במעשה שבישלו חמאה בקדרת בשר בת יומה, האם מותרת להדלקת נרות חנוכה כיון שאסורה בהנאה. ודעתו נוטה להתיר משום דקי"ל מצות לא ליהנות ניתנו. ותמיהני דהא בשר בחלב אסור בבישול, ואף על פי שכבר נתבשל הא קי"ל (בסימן שיח סעיף ד) לענין שבת, שיש בישול אחר בישול. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת שבות יעקב ח"א (סי' לח) לחזק דברי גיסו הא"ר, והוסיף, שאפי' למ"ד לענין שבת שאין בישול אחר בישול, התם ה"ט שהואיל וכבר נתבשל א"צ עוד בישול ולא הוי מלאכה כלל, אבל לענין איסור בשר בחלב דהוי משום טעם כעיקר ודאי דהוי בכלל איסור בישול. ע"ש.
ועכ"פ קושטא קאי שיש מקום לחלק בין שבת לדין בשר בחלב, בענין בישול אחר בישול, וכנ"ל. וכן ראיתי להגר"י טייב בערך השלחן (סי' פז ס"ק יג) בדין נר חלב בתערובת חמאה, שאין בזה משום איסור בב"ח, שאפי' למ"ד בשבת יש בישול אחר בישול, אפשר שבבב"ח מותר, שדרך בישול אסרה תורה, ולא דבר המבושל כבר. ע"ש. וכן מתבאר בפרי תאר (שם סוף סק"ג). ובמחב"ר (שם סוף ס"ק יב). ע"ש. וכ"כ בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' פב), הנ"ל. ע"ש. וע' בשו"ת שואל ומשיב רביעאה (ח"א סי' מא) ובשו"ת בית יצחק ח"א מיו"ד (סי' קכ אות ג) ובשו"ת נפש חיה (חיו"ד סי' ל). ובשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד ס"ס ח). ע"ש.
