שאלה:
שלום,
רציתי לשאול, אני עכשיו סיימתי שיעור (שיעורי שירה) ב״שיחת וידאו״ עם תלמיד בחו״ל.
קבענו ביום שלישי ב17:00 שעון ישראל (9:00 שעון חו”ל). כאשר התקשרתי ביום שלישי, בשעה שקבענו – האמא הודיעה שהיא שכחה להודיע לבנה. אז אמרתי לה שנדחה את השיעור ליום חמישי באותה שעה.
הפעם, הייתי יותר חכם, והתקשרתי 10 דקות לפני לתת תזכורת. אמרו לי שאין בעיה ושהשיעור יתחיל ב17:00 כפי שסוכם. אחר כך הילד שלח הודעה: ״האם זה בסדר שנדחה ל17:15?״ אמרתי לו שעדיף לי 17:10. בסופו של דבר הוא התקשר ב17:25 והיה עם צלחת אוכל.
אמרתי לו שזה לא לענין, ושיתקשר אלי כשהוא מסיים. למעשה התחלנו את השיעור ב17:45 עד 18:15. (כי הוא היה צריך ללכת).
השאלה שלי היא: האם האמא חייבת לשלם לי על יום שלישי?
והאם האמא צריכה לשלם לי על ״שיעור ורבע״ של יום חמישי (הרי בסופו של דבר הקדשתי שעה ורבע מזמני לילד)?
אני חושב שמגיע לי רק על החצי שעה שלימדתי בפועל.
אבל אני יודע שהיום ממש פיניתי את הלו”ז במיוחד.
מה הדין?
תשובה:
שלום וברכה,
עבור יום שלישי שהאמא שכחה להודיע חייבת לשלם, מאחר ואין כאן אונס של בעל הבית, וכיון שהוזמן המלמד ללמד חייבים לשלם לו.
לגבי היום חמישי, אם יש מנהג לשלם על חיסור או איחור של מלמד פרטי, יש לשלם שיעור מלא, ולא על שעה ורבע אלא הזמן שהייתה צריך ללמד. אם אין מנהג נראה שאין חובה לשלם. וטוב להתנות זאת מראש עם ההורים שעל כל איחור וחיסור אתה גובה תשלום.
בהצלחה.
מקורות:
שכר פועל והפועל הגיע חייבים לשלם לו, אולם אם נאנס בעל הבית והעובד והמעביד לא צפו מהאונס או שניהם צפו מהאונס, אין חובה לשלם. ולכן שכר מלמד לבנו וחלה הבן, ם שניהם ידעו שעלול לחלות או שניהם לא ידעו אין חובה לשלם למלמד. ואם האבא ידע והמלמד לא ידע חייב לשלם, כמבואר בשו"ע חו"מ סימן שלד סעיף ד.
במורה פרטי שהילד לא הגיע, נקרא שידיעת שניהם שווה, ולכן יש כאן אונס על האבא ואינו חייב לשלם, אולם אם יש מנהג שמשלמים גם אם הבן לא מגיע ולא מודיע מראש יש לשלם על כך.
לגבי היום הראשון שהאמא שכחה אין כאן אונס של המעביד וחייבים לשלם.
