רבנו תם בכניסת שבת ובק"ש

שאלה:

שלום וברכה
האם מי שחושש לדעת רבנו לגבי זמני היום והלילה יכול בע"ש להדליק נרות מוקדם (למשל מי שנוהג מנהג ירושלים להדליק נרות 40 דק' קודם השקיעה) הרי לכאורה הוא מדליק קודם פלג המנחה לר"ת (שעה ורבע קודם השקיעה השניה) וא"כ נמצא שברך לבטלה ולא יצא ידי חובה בהדלקת הנר?
שאלה נוספת האם המקפידים על ר"ת צריכים להקפיד על זמן ק"ש מג"א או שאין קשר בין תחילת היום לסופו
תודה מראש וישר כח

תשובה:

שלום וברכה

אם נצמד ממש לשיטת רבינו תם, אזי גם אם תדליק נרות 20 דק' לפני השקיעה זה עדיין לפני פלג המנחה. ואגב שאלה זו היא לא רק בחנוכה אלא כל ערב שבת עם נרות שבת. ובהכרח אנחנו בענין זה סומכים על שיטת הגאונים, ויש להתרחק מכל חשש חילול שבת.

הגר"א כידוע הקשה על שיטת רבינו תם שלשיטתו נקודת חצות היום אינה באמצע היום, וזאת על פי שיטתו בזמן קריאת שמע, וכדי ליישב קושיא זו בהכרח יש להכריע באמת כדעת המגן אברהם בנושא זה.

אלא שבענין זה יש דבר תמוה, ואני מעתיק לך מה שכתבתי בזה באחת התשובות כאן באתר בעבר:

ראה שו"ת אגרות משה ח"א סי' כד שמנהג רוב המקומות ברוסיה ובליטא כדברי הגר"א ובעל התניא, ורק מעטים החמירו כמגן אברהם, וראה תשובות והנהגות ח"א סי' נו ממנהג בית בריסק כענין זה, וכ"ה בארחות רבינו ח"א נב שהעיקר כדברי החזון איש. אמנם ראה בס' בין השמשות לי"מ טוקוצינסקי שמנהג ארץ ישראל כדעת המגן אברהם, וכן כתבו גדולי הספרדים אור לציון ח"ב פרק ו אות א, הליכות עולם ח"א פ' וארא שכן מנהג הספרדים בכל הדורות. [אגב בחילוקי המנהגים הנ"ל יש דבר תמוה מאוד, שכן כידוע אחת מטענותיו של הגר"א על המגן אברהם, היא שלפי דבריו נקודת החצות אינה בדיוק בחצי היום, והישוב לקושיא זו, הוא שהמגן אברהם הולך בד בבד עם הכרעת רבינו תם לגבי צאת הכוכבים ובאופן זה נקודת החצות היא מדוייקת, כי הרי עלות השחר שהוא תחילת היום לדעת המגן אברהם הוא 72 דק' לפני הנץ, וגם צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם הוא 72 דק' לאחר השקיעה. ממילא צ"ע, באירופה שנהגו כמעט כולם כרבינו תם לגבי קריאת שמע של ערבית, מדוע לא נהגו כך גם לגבי קריאת שמע של שחרית כדעת המגן אברהם? וכן יש להקשות לאידך גיסא, בארץ ישראל שנוהגים כמו הגר"א בנוגע לצאת הכוכבים ופוסקים כמו הגאונים, מדוע לא נהגו כך גם לגבי קריאת שמע של שחרית? עולם הפוך ראיתי, בו בארץ ישראל והספרדים שנהגו בערב כמו הגאונים, נקטו לענין שחרית כמו המגן אברהם, ואילו באירופה שנהגו כמו רבינו תם בערבית, נהגו משום מה כמו הגר"א בשחרית, וצ"ע].