שאלה:
לכלוך מצטבר בכיור האם מותר לפנותו בשבת , כולל שליפת המסננת ?
תשובה:
הליכלוך הוא מוקצה ויש להתייחס אליו ככזה, כלומר ככל שזה מפריע ועושה תחושה לא נעימה, מותר לפנו כמו שמותר לפנות זבל שמונח על הריצפה או באמצע המטבח, זה ההיתר של גרף של רעי, וככל שזה אינו מפריע מבחינת התחושה – אין לפנות.
האם עצם העובדה שהלכלוך בכיור מהווה מזון מצויין לחתולי רחוב (עינינו הרואות כמה החתולים חוגגים על שקיות אשפה שמושלכות לפח עם שיירי ירקות רקובים ולא ראויים כלל למאכל אדם) לא מפקיע מהלכלוך שם מוקצה, בשונה מאשפה המכילה למשל טיטולי עם צואת תינוקות שזה ודאי מוקצה גמור?
זה לא מיועד לבעלי חיים, בפרט שאין מזונותיהם עלינו.
הרב אלישיב מחמיר בבע"ח שאינם שלו, אבלהרב שיינברג מתיר, גם הרב עובדיה (לא מפורש) אבל נראה שמתיר מסתימת הדברים.
לכאורה נראה שיש על מי לסמוך בדבר אם כי מחלוקת
אינני מכיר פסק זה שהזכרת, ואיננימבין כיצד ניתן להתיר עד כמה שאסור להאכילם בשבת. אשמח למקורות.
ראה בספר פסקי תשובות בעמוד קיט בשם הגר"חפ שיינברג, שחולק על הסברא שמתיר לטלטל הראוי לבע"ח ועופות של הפקר… ואם תמצי לומר שלא ראוי הלכלוך בכיור לבע"ח, הרי שעינינו הרואות עורבים שאוכלים בקלות אפילו מזון רקוב מאוד…
בימנו בן אדם נורמאלי לא נותן ללכוך הכיור לעמוד יותר ממספר ימים לכן ודאי חשיב ראוי למאכל בע"ח.
עוד ראה בחזו"ע חלק ג' שבת, בעמוד כד בהערות שספר מאור השבת ח"א עמוד תקמז בהערה מביא בשם הגאון רבי יעקב פישר שאע"פ שאין לתת מזונות לבהמת הפקר, מ"מ כיוון שראוי למאכל בהמה שרי.
השאר תגובה